Zohar I:155b

Chapter 21: Zohar I:155b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א הפעם אודה את ה'. רבי שמעון פתח ואמר (תהלים קיא א) אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, בכל לבב, בכל לב מבעי ליה, אלא דוד ברזא עלאה דשמא קדישא קא בעי ליה לאודאה ליה לקב"ה, אודה ה' בכל לבב, ביצר טוב וביצר רע ואלין תרין סטרין חד ימינא וחד שמאלא,
ב בסוד ישרים ועדה, אלין אינון שאר סטרין דהאי עלמא, דהא לבב כגוונא דדרום וצפון, בסוד ישרים, אלין אינון שאר סטרי עלמא, דאינון שית כגוונא דלעילא, ועדה, דא הוא אתר דיהודה, וכתיב (שם קלב יב) ועדותי זו אלמדם,
ג וכתיב (הושע יב א) ויהודה עוד רד עם אל וגו'. כתיב (תהלים קלח א) אודך בכל לבי נגד אלהי"ם אזמרך, הכא באתר חד קאמר, דכתיב נגד אלהי"ם אזמרך, דהא לגבי האי דרגא קאמר שירתא, לחברא ליה בימינא.
ד תא חזי, יהודה אחיד בכל סטרין, אחיד בדרום ואחיד במזרח, דהא איהו מסטר שמאלא קא אתיא, ושירותיה בצפון, ואחיד בדרום, בגין דאיהו אזיל לימינא ואתאחיד בגופא, בגין כך הפעם אודה את ה', ותעמוד מלדת, ותעמוד, דקיימא בקיומא, דקיימא כדקא יאות, דהא אתתקן כלא רתיכא קדישא.
ה רבי שמעון נפק לקרייתא, אזדמן ליה רבי אבא ורבי חייא ורבי יוסי, כיון דחמא לון אמר חדתותי דאורייתא אצטריך הכא, יתבו תלתא אלין (ס"א יומין) כד בעא למיזל, פתח כל חד וחד קרא.
ו רבי אבא פתח ואמר, (בראשית יג יד) וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו', שא נא עיניך וראה וגו', וכי לפום חיזו דאברהם ירית ארעא ולא יתיר, עד כמה חמי בר נש, תלת פרסי או ארבע או חמש פרסי, ואיהו אמר כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו',
ז אלא כיון דארבע סטרין דעלמא חמי כל ארעא חמי, דהא ארבע סטרי דעלמא כללא דכל עלמא, תו זקף ליה קב"ה על ארעא דישראל ואחמי ליה דאיהי קשירא בסטרי דעלמא, והוה חמי כלא, כגוונא דא מאן דחמי ליה לרבי שמעון, כל עלמא חמי, חדוותא דעילא ותתא.
ח פתח רבי חייא ואמר, (שם כח יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, וכי ההוא אתר בלחודוי אבטח ליה קב"ה, דהא ארבע אמין או חמשא הוו ולא יתיר, אלא בזמנא ההוא באינון ארבע אמין כפיל ליה קב"ה כל ארעא דישראל, אשתכח ההוא אתר כללא דכל ארעא, ומה ההוא אתר איהו כללא דכל ארעא, רבי שמעון דאיהו בוצינא דכל ארעא, על אחת כמה וכמה דשקיל ככל עלמא.
ט פתח רבי יוסי ואמר, (שם כט לה) הפעם אודה את ה', וכי בכלהו דאולידת לא אתחזי לאודאה ליה לקב"ה אלא בהאי, אלא יהודה איהו ברא רביעאה לכרסייא, ואיהו אשלים לכרסייא, ובגין כך יהודה בלחודוי תקונא דכורסייא, וסמכא דכלהו סמכין, (נ"א דהוו תלתא אברהם יצחק ויעקב, וכדין אתא דוד מיהודה ואשלים לכרסייא, וע"כ אקרי יהודה דאיהו שמא קדישא, והדל"ת (ס"א ד' רגלוהי) מרגלוהי דכורסייא), רבי שמעון דנהיר כל עלמא באורייתא, וכמה בוצינין נהרין בגיניה, על אחת כמה וכמה:

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0