Tosefta · Zohar I:147a

Chapter 5: Tosefta · Zohar I:147a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א תוספתא: בני עלמא רחימי עלאה, הורמנא דבוריירי, קריבו שמעו, מאן חכימא בכו, מארי דעיינין בסוכלתנו, ליתי ולינדע, בשעתא דרישא חוורא נטיל תלת אתוון, וגליף לון בגלופא בגלופין, חד א', חד י', וחד ן', ואתגליף אי"ן, א' רישא עלאה דכלא, טמירא דכל טמירין, י' סליקו דרעותא, הוי אשתכלל מרישא לעילא, ונחת לתתא, נפק, ואפיק תלתין ותרין שבילין, עד דאתגליפו בין אבני יקר דמתלהטן, ואתקשרו באת נו"ן דאיהו דכר ונוקבא, תרין רחימין, קשורא תקיפא בהו אשתכללו, ושמא קדישא בהו אתקשר, מנייהו אשתכח מזונא לכלא, אשתכללו עלמין,
ב ועל דא אתגליף ן' פשוטה כללא דתרין, נ' כפופה נוקבא חדא. י' דאיהי רעותא דאפיק שבילין, בטש בין אתוון, ועבד רקיעא דיעקב בין תרין רוחין, ואטיל ביני שייפי מלולי, עד דנחית להאי נ' דאיהי כפופה, וחברו לה כחדא צפון ודרום, לבתר אתקשרו כחדא, האי נ' כפופה באר שבע אקרי, ואתמלי מיעקב לאשקאה כל עדרי ענא, ועל דא ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. תו מבאר שבע לעילא, דהא מינה נפיק, לבתר אזיל לאשקאה לחרנה, דאיהו בירא דלתתא, חרון אף ה', חרב ה', דינא, בי דינא, אלהי"ם, ועל דא (תהלים עט א) אלהי"ם באו גוים בנחלתך:
ג רבי יצחק הוה יתיב יומא חד קמי מערתא דאפיקותא, אעבר חד בר נש ותרין בנין עמיה, והוה אמר חד לחד, דא תוקפא דשמשא מסטרא דדרום איהו, ועלמא לא אתקיים אלא על רוח, בגין דרוח איהו קיומא שלימו דכל סטרין, ואלמלא דאיהו קיימא בשלימו, לא יכיל עלמא לאתקיימא.
ד אמר ליה אחוה זעירא, אלמלא יעקב לא אתקיים עלמא, תא חזי בשעתא דייחדו בנוי יחודא דלעילא, ואמרו (דברים ו ד) שמע ישראל ה' אלהינ"ו ה' אחד, דא הוא שלימו עלאה לאתיחדא ביחודא חד, כדין אתחבר יעקב אבוהון, ונטיל ביתיה ויתיב ביה בחבורא חדא עם אבהן, לאתחברא דכר ונוקבא כחדא,

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0