Zohar III:22b

Chapter 58: Zohar III:22b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א פתח רבי חייא ואמר: ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וגו' (דברים לא טז). תא חזי, כל זמנא דהוה משה קיים בעלמא - הוה מחי בידייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בחיובא קמי קודשא בריך הוא. ובגין דמשה אשתכח בינייהו - לא יהא כההוא דרא עד דרא דייתי מלכא משיחא דיחמו יקרא דקודשא בריך הוא כוותייהו. דאינון אתדבקו מה דלא אתדבקו דרין אחרנין.
ב דתנינן, חמאת שפחה חדא על ימא מה דלא חמאת עינא דיחזקאל נביאה. אי אינון אתדבקו כל כך - נשיהון דישראל כל שכן! בנייהו כל שכן! גוברין כל שכן! סנהדרין כל שכן! וכל שכן נביאה עלאה מהימנא משה, דאיהו על כלא! והשתא אלין טייעי מדברא מרחשין חכמתא כל כך - כל שכן חכימי דרא! כל שכן אינון דקיימי קמיה דרבי שמעון ואולפי מניה בכל יומא! כל שכן וכל שכן רבי שמעון דהוא עלאה על כלא!
ג בתר דמית משה מה כתיב? וקם העם הזה וזנה וגו' (דברים לא טז). כך ווי לעלמא כד יסתלק מניה רבי שמעון! דמבועי דחכמתא יסתתמו מעלמא, ויבעי בר נש מלה דחכמתא ולא ישכח מאן דיימא! וטעאן כל עלמא באורייתא בגין דלא ישתכח בינייהו מאן דאתער בחכמתא! על ההוא זמנא כתיב ואם כל עדת ישראל ישגו - ואם...ישגו באורייתא ולא ינדעון ארחהא - במאי הוא? בגין ונעלם דבר מעיני הקהל! - דלא אשתכח מאן דידע לגלאה עמיקתא דאורייתא ואורחהא! ווי לאינון דרין דמשתכחי כדין בעלמא!
ד אמר רבי יהודה, זמין קודשא בריך הוא לגלאה רזין עמיקין דאורייתא בזמנא דמלכא משיחא, בגין דמלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים (ישעיה יא ט), וכתיב ולא יְלַמְּדוּ עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם (ירמיה לא לג). אמן כן יהי רצון!

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0