Zohar I:165b

Chapter 1: Zohar I:165b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א וישלח יעקב מלאכים וגו'. רבי יהודה פתח, (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, האי קרא אוקמוה חברייא, דהא בשעתא דבר נש אתי לעלמא, מיד אזדמן בהדיה יצר הרע, דאיהו מקטרג ליה לבר נש תדיר, כמה דאת אמר (בראשית ד ז) לפתח חטאת רובץ, מאי חטאת רובץ, דא יצר הרע,
ב ודוד הכי נמי קרייה חטאת, דכתיב (תהלים נא ו) וחטאתי נגדי תמיד, בגין דאיהו עביד ליה לבר נש כל יומא למחטי קמי מריה, ויצר הרע דא לא אתעדי מבר נש מיומא דאתיליד בר נש לעלמין. ויצר הטוב אתי לבר נש מיומא דאתי לאתדכאה,
ג ואימתי אתי בר נש לאתדכאה, כד איהו בר תליסר שנין, כדין אזדווג בר נש בתרווייהו, חד מימינא וחד משמאלא, יצר טוב לימינא ויצר רע לשמאלא, ואלין אינון תרין מלאכין ממש ממנן, ואינון משתכחין תדיר בהדיה דבר נש,
ד אתי בר נש לאתדכאה, ההוא יצר הרע אתכפיא קמיה, ושליט ימינא על שמאלא, ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליה לבר נש בכל ארחוי דהוא עביד, הה"ד כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.
ה רבי אלעזר, מוקים ליה להאי קרא ביעקב, דקב"ה אזמין בהדיה מלאכין משריין ממנן, בגין דהא איהו אתי שלים בשבטין עלאין כלהו שלמין כדקא יאות כמה דאתמר, (דכתיב) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהי"ם ואתמר, והכא כיון דאשתזיב מניה דלבן והא אתפרש מניה, כדין אזדווגת עמיה שכינתא, ואתו משריין קדישין לסחרא ליה, וכדין ויאמר יעקב כאשר ראם וגו', ומאינון מלאכין שדר ליה לעשו, הה"ד וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש הוו ודאי.
ו פתח רבי יצחק ואמר, כתיב (תהלים לד ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, הא אוקמוה, אבל באתר חד כתיב כי מלאכיו יצוה לך, מלאכיו סגיאין, והכא חד, דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, אלא כי מלאכיו יצוה לך, אלין שאר מלאכין, מלאך ה' סביב דא שכינתא, כמה דאת אמר (שמות ג ב) וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, ובגין כך חונה מלאך ה' סביב ליראיו, לאקפא ליה בכל סטרין, בגין לשזבא ליה, וכד שכינתא שריא בגויה דבר נש, כמה משריין קדישין כלהו אזדמנו לתמן.
ז תא חזי כד דוד מלכא אשתזיב מאכיש מלך גת, כדין אמר האי, בגין דשכינתא סחרא ליה, ואשתזיב מנייהו מאכיש ומעמיה כל אינון דאתקיפו (נ"א דאקיפו) ביה, מה כתיב (שמואל א כא יד) ויתהולל בידם, אמאי ויתהולל, וישתגע מבעי ליה, כמה דאת אמר (שמואל א כא טז) כי הבאתם את זה להשתגע עלי,
ח אלא אהדר על ההוא מלה דאמר דוד בקדמיתא, דכתיב (תהלים עג ג) כי קנאתי בהוללים וגו', א"ל קב"ה חייך עדיין אנת אצטריך להאי, כיון דעאל לבי אכיש ואתקיפו ביה, מה כתיב ויתהולל בידם, כאינון הוללים דקני בקדמיתא, וכדין אתיא שכינתא ושריא סחרניה דדוד.
ט ואי תימא שכינתא לא שריא אלא באחסנתיה דאיהי ארעא קדישא, ודאי לא שריא בגין (דינקין) לינקא מנה, אבל לאגנא שריא, והכא כד אתא יעקב מבי לבן, כלהו משריין קדישין סחרן ליה ולא אשתאר בלחודוי.
י א"ר חזקיה, אי הכי (ס"א דכלהו משריין קדישין אתו בהדיה ושכינתא בהדיה), אמאי כתיב ויותר יעקב לבדו וגו', אמר רבי יהודה, בגין דאעיל גרמיה לסכנה, והוה חמי לההיא סכנה בעינוי, אינון אתפרשו מניה, וכדין אמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת, אלין אינון משריין קדישין דאתפרשו מניה.
יא רבי יצחק אמר, בגין לשבקא ליה עם ההוא ממנא דעשו, דברשותא עלאה הוה אתי, ואלין אזלי למימר שירתא, דמטא זמנייהו לשבחא ליה לקב"ה בההיא שעתא, ולבתר אהדרו הה"ד קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך וגו', ועתה הייתי לשני מחנות, מחנה שכינתא וכל ביתיה (ס"א מחנה חד הוה, דכתיב מחנה אלהי"ם זה), לשני מחנות, דהוה שלים מכל סטרין, מתרין חולקין חוור וסומק.
יב רבי אלעזר אמר, הא אתמר ההוא ליליא שולטנותא דסטרא דעשו הוה בההיא שעתא, דהא כתיב (בראשית א יד) יהי מארת, חסר, ובגין כך ויותר יעקב לבדו, דאשתאר יעקב דאיהו שמשא בלחודוי, דאתכסיא סיהרא מן שמשא, ואף על גב דנטירו (ס"א ועכ"ד נטירו) דקב"ה לא אתעדי מניה מכל וכל, ועל דא לא יכול לו, דכתיב וירא כי לא יכול לו,
יג אסתכל לימינא וחמא לאברהם, אסתכל לשמאלא וחמא ליצחק, אסתכל בגופא וחמא דאתכליל מסטרא דא ואתכליל מסטרא דא, כדין ויגע בכף ירכו, בחד עמודא דסמיך לגופא, דאיהו לבר מן גופא,
יד ובגין כך חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, אקיף ליה בכל סטרוי, בגין לשזבא ליה, וכד שרא שכינתא בגויה (ס"א לגביה) כמה חילין ומשריין אתו בהדיה, ומאינון מלאכין שדר לגביה דעשו:
טו וישלח יעקב מלאכים. אמר רבי אבא, וכי אמאי אתער איהו לגביה דעשו, וטב הוה ליה לאשתוקי מניה, אלא אמר יעקב, ידענא דעשו חייש ליה ליקרא דאבא, ולעלם לא ארגיז קמיה, והא ידענא הואיל ואבא קיים לא מסתפינא מניה, אבל השתא דאבא קאים בעינא לאתפייס עמיה, מיד וישלח יעקב מלאכים לפניו.
טז וישלח יעקב מלאכים. רבי שמעון פתח ואמר, (משלי יב ט) טוב נקלה ועבד לו, ממתכבד וחסר לחם. האי קרא על יצר הרע אתמר, בגין דאיהו מקטרגא תדיר לגבי בני נשא, ויצר הרע איהו ארים לביה ורעותיה דבר נש בגאותא, ואזיל אבתריה מסלסל שעריה וברישיה, עד דאיהו אתגאי עליה ומשיך ליה לגיהנם,
יז אבל טוב נקלה ההוא דלא אזיל אבתריה דיצר הרע, ולא אתגאי כלל, ומאיך רוחיה ולביה ורעותיה לגבי קב"ה, וכדין ההוא יצר הרע מתהפך לעבד לו, דלא יכיל לשלטאה עלוי, וההוא בר נש שליט עלוי, כמה דאת אמר (בראשית ד ז) ואתה תמשל בו.
יח ממתכבד כמה דאמרן דאיהו אוקיר גרמיה מסלסל בשעריה אתגאי ברוחיה, ואיהו חסר לחם, חסר מהימנותא, כמה דאת אמר (ויקרא כא כב) לחם אלהי"ו וגו', (ויקרא כא ו) לחם אלהיהם הם מקריבים וגו'.
יט דבר אחר: טוב נקלה (ועבד לו) דא יעקב, דמאיך רוחיה לגביה דעשו, בגין דלבתר ליהוי עבד לו וישלוט עלוי, ויתקיים ביה (בראשית כז כט) יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים וגו', ועדיין לא הוה זמניה כלל, אלא בגין דסליק ליה יעקב לבתר יומיא, ועל דא הוה מיד נקלה, ולבתר ההוא דאיהו מתכבד יהא עבד לו, ההוא דאיהו חסר לחם, יהא עבדא לההוא דיהבו ליה רוב דגן ותירוש.
כ תא חזי, על דא בגין דידע יעקב דאצטריך ליה השתא אתהפך ליה נקלה, ויותר חכמה ועקימו עבד בדא, מכל מה דעבד לגביה דעשו, דאילו הוה ידע עשו חכמה דא, יקטיל ליה לגרמיה ולא ייתי לדא, אבל כלא עבד בחכמתא, ועליה אמרה חנה (שמואל א ב י) ה' יחתו מריביו וגו', ויתן עז למלכו וגו':

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0