Chapter 9: Zohar I:171b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפול על צוארו צוארו כתיב חסר, וישקהו ויבכו, רבי יצחק אמר, (ישעיה נז כ) והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל, ויגרשו מימיו רפש וטיט, האי קרא אתמר, ומלי דאורייתא כמה רזין עלאין אית בהו משנין דא מן דא וכלא חד,
ב והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל, דא עשו דכל עובדוי ברשיעו ובחיובא, דהא כד אתא לגביה דיעקב עובדוי לא הוו בשלם, ויפול על צוארו חד, צוארו דא ירושלם דאיהו צוארו דכל עלמא, ויפול על צוארו, ולא על צואריו, בגין דתרין זמנין אתחרב בי מקדשא, חד מבבל וחד מזרעיה דעשו, דאפיל גרמיה עליה זמנא חדא וחריב ליה, ועל דא ויפול על צוארו חד,
ג וישקהו נקוד לעיל, דלא נשקיה ברעותיה, ותנן מאי דכתיב (משלי כז ו) ונעתרות נשיקות שונא, דא בלעם כד בריך לון לישראל, דהא לא בריך לון ברעותא דלבא, אוף הכא נעתרות נשיקות שונא דא עשו.
ד אמר רבי יוסי, כתיב (תהלים ג ח) קומה ה' הושיעני אלה"י כי הכית את כל אויבי לחי שני רשעים שברת, ותנן אל תקרי שברת, אלא שרבבת, דהא אסגיאו שינוי, וחשיב לנשכא ליה וכו', ועל דא ויבכו, דא בכי ודא בכי, ואוקמוה חברייא.
ה תא חזי כמה הוה לביה ורעותיה דעשו לגביה דיעקב, דהא אפילו בההוא שעתא חשיב לארך זמנין, (ס"א לאורכא דיומין), למעבד ליה בישין ולקטרגא ליה, ועל דא ויבכו, דא הוה בכי דלא הוה חשיב לאשתזבא מן ידוי, ודא הוה בכי בגין דאבוי הוה קיים ולא יכיל ליה.
ו אמר רבי אבא, ודאי אתחלש רוגזיה דעשו, בשעתא דחמא ליה ליעקב, מאי טעמא, בגין דהא אסתכם בהדיה ההוא ממנא דעשו, ועל דא לא יכיל עשו לשלטאה ברוגזיה, דהכי כל מלין דהאי עלמא תליין לעילא, וכד אסתכמו לעילא בקדמיתא, אסתכמו לתתא, שלטנותא לאו איהו לתתא, עד דאתיהיב שלטנותא לעילא, וכלא דא בדא תליא:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0