סד (שער י״ט), מ״א, עוד צריך לדעת כי עם היות השמות שאינם נמחקים רבים והם עשר שמות עשר ספירות, יש שם אחד הכולל עשר ספירות והוא שם בן ארבע ה׳. והכונה, י׳ בחכמה, ה׳ בבינה, ו׳ כולל שית ספירן, ה׳ בתראה מלכות. ואין סוף נעלם בכתר, ואתפשט נהוריה בארבע אתוון אלין, מיו״ד לה״א, ומה״א לוא״ו, ומוא״ו לה״א אחרונה. ואולם שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה והם, יו״ד ה״א וא״ו ה״א. ונקודות השם גם כן יורה על עשר ספירות כזה, ה׳ חולם כתר, על קמץ תפארת, שלש מכאן הם חכמה בינה חסד, ושלש מכאן הם נצח הוד יסוד, נקודת קמץ בגבורה, האותיות עצמם מלכות. ויתמלא לרמוז לסוד עשר גם ביודי״ן כזה, יו״ד ה״י וי״ו ה״י, ושם זה בחכמה שבכתר, ושם מלא אלפי״ן בחכמה ממש: ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם שם בן ארבע נמצא בכל אחת מהן והוא, ה׳ כלו קמוץ – בכתר, ה׳ כלו פתח – בחכמה, ה׳ כלו בצירי – בבינה, ה׳ כלו בסגול – בחסד, ה׳ כלו בשבא – בגבורה, ה׳ כלו בחולם – בתפארת, ה׳ כלו בחירק – בנצח, ה׳ כלו בשורק – בהוד, ה׳ כלו בשורק – ביסוד, המלכות בשם אותיות פשוטות מפני שהיא כלולה מכלם ופועלת כפי השפעת כל ספירה וספירה עליה, ולפיכך נקודתה כפי יניקתה: