אור נערב יח

פרק יח

הקבלה נלמדת במסורת ששמרה עליה בזהירות רבה. אלה ספריה הקלאסיים, במקורם.

א הא – עצמה, בבואה בראש תיבה, הרמז לבינה. ובבואה בסוף תיבה, הרמז למלכות:
ב הבל – ז׳‎ הבלים, ז׳‎ מדות:
ג הגדה – מצד החכמה:
ד הדום – מלכות:
ה הדס – ג׳‎ אבות, ומלכות הדסה:
ו הדר – בתפארת או בנצח:
ז הוא – בכתר, או בבינה, או בתפארת, או במלכות:
ח הוד – נקרא כן, בהיותה נאחזת בגבורה ובינה:
ט הוה – רמז ה׳‎ עלאה, ה׳‎ תתאה, ו׳‎ באמצעיתא:
י הוי – תפארת מסתלק עם הברכות אל הבינה:
יא היא – מלכות:
יב היכל – מלכות:
יג הלכה – מלכות:
יד הלל – מלכות, שאינו גמור, וגמור מצד הבינה, או בינה עצמה:
טו הללויה – מלכות מצד התפארת:
טז הנני – מלכות:
יז הר – מלכות, והכל לפי שם המתלוה:
יח התקפתא – מלכות מצד החסד:

עברית: נחלת הכלל. אנגלית: Moses Cordovero's Introduction to Kabbalah, תרגום אירה רובינסון, 1994, CC BY