רעיא מהימנא · ח״ג סד ע״א

פרק לו: רעיא מהימנא · ח״ג סד ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אמר רעיא מהימנא, בההוא זמנא - אלין מארי מתניתין, מארי חכמתא עלאה, מארי קבלה, מארי רזי תורה - שעתא דחיקת לון. והאי איהו דאמר כאיל תערג על אפיקי מים (תהלים מב ב), דאינון אפיקי מים דאורייתא לגבי שכינתא, ולית תורה אלא עמודא דאמצעיתא. דהיון אלין אפיקי מים בצערא ביגונא בעניותא. ואלין אינון חבלים צירין דיולדה דאיהו שכינתא דאתמר בה ותגל יולדתך (משלי כג כה). ובאינון חבלים תהא בצערא דלהון
ב ובאינון חבלים דצווחת בהון אתער' שבעין סנהדרין דלעילא. עד דיתער קול דילה עד ה' ומיד קול ה' יחולל אילות (תהלים כט ט) - דאינון מארי מתניתין, בתולות אחריה רעותיה (תהלים מה טו) - כלהון יהון לון חיל כיולדה ממש בדחקין דדחקא לון שעתא בכמה נשיכין דיצר הרע דחויא דנשיך לון בכמה דחקין.
ג בההוא זמנא אתפתחת לאולדא משיחא בגין חבלים ודוחקין דצדיקין ומארי מדות ומארי רזין דאורייתא, מארי בושת וענוה, מארי יראה ואהבה, מארי חסד אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע - דדחקא לון שעתא. והאי הוא דאוקמוה מארי מתניתין - דור שבן דוד בא אנשי חיל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו ויראי חטא ימאסו וחכמת סופרים תסרח ותהא האמת נעדרת, והגפן תתן פריה והיין ביוקר.
ד ומאינון קלין דיהיבת דאינון שבעין לקבל שבעין תיבין דיענך ה' ביום צרה (תהלים כ) - אתפתחת רחמה דאיהי ב כלילא מתרין ביתין לאולדא ב' משיחין, ואעילת רישה בין ברכהא דאיהי רישא דילה עמודא דאמצעיתא, תרין שוקהא נצח והוד תרין נביאים - מתמן אולידת תרין משיחין בההיא זמנא. ויחשוף יערות - יתעבר נחש מעלמא.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0