ח״ג קיד ע״א

פרק ח: ח״ג קיד ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ונתתי משכני בתוככם וגו' (ויקרא כו יא). ונתתי משכני - דא שכינתא. משכני - 'משכונא' דילי; דהיא אתמשכנא בחובייהו דישראל. ונתתי משכני - משכוני ודאי! מתל לבר נש דהוה רחימא לאחרא. אמר ליה: "ודאי ברחימותא עלאה דאית לי גבך בעינא לדיירא עמך!" אמר: "היך אנדע דתידור גבאי?" נטל כל כסופא דביתיה ואייתי לגביה. אמר: "הא משכונא לגבך דלא אתפרש מנך לעלמין!"
ב כך קב"ה בעא לדיירא בהו בישראל. מה עבד? נטל כסופא דיליה ונחית להו לישראל. אמר לון: "ישראל! הא משכונא דילי גבייכו בגין דלא אתפרש מנייכו לעלמין!". ואע"ג דקב"ה אתרחיק מנן - משכונא שביק בידן ואנן נטרין ההוא כסופא דיליה. מאן דיבעי משכוניה - ייתי לדיירא גבן. בגין כך ונתתי משכני בתוככם - משכונא אתן בידייכו בגין דאדור עמכון! ואע"ג דישראל השתא בגלותא - משכונא דקב"ה הוא גבייהו ולא שבקו ליה לעלמין!
ג ולא תגעל נפשי אתכם - לבר נש דרחים לחבריה ובעא לדיירא עמיה. מה עבד? נטל ערסא דיליה ואייתי לביתיה. אמר "דא ערסא דילי בביתיך בגין דלא ארחיק מנך מערסך ומאנך!". כך קב"ה אמר ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם - הא ערסא דילי בביתייכו! כיון דערסא דילי עמכון - תנדעון דלא אתפרש מנייכו! ובגין כך ולא תגעל נפשי אתכם.
ד והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים (ויקרא כו יב). כיון דמשכנא דילי גבייכו - בודאי תנדעון דאנא אזיל עמכון! כמה דאת אמר כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש (דברים כג טו).
ה ר' יצחק ור' יהודה הוו שכיחי ליליא חד בכפר קריב לימא דטבריא. קמו בפלגות ליליא. א"ר יצחק לר' יהודה: "נימא במלי דאורייתא! דאע"ג דאנן באתר דא - לא בעינא לאתפרשא מאילנא דחיי!"

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0