ח״ג ר ע״א

פרק כג: ח״ג ר ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ויאמר מי האנשים האלה עמך - דרגא דיליה מסטרא אחרא דשמאלא הוה דקא אצטריך למשאל. ואע"ג דחברייא אתערו בדא בגוונא אחרא, ואינון אמרי דקב"ה נסיונא עבד ליה במלוי. תלתא הוו - חד חזקיה, וחד יחזקאל, וחד בלעם. תרין לא קיימו כדקא יאות, וחד קאים. ומנו? יחזקאל דכתיב התחיינה העצמות האלה (יחזקאל לז ג), ואיהו תב ואמר ויאמר אֲדֹנָי ה' אתה ידעת. חזקיהו אמר מארץ רחוקה באו אלי מבבל (ישעיהו לט ג). בלעם אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי (במדבר כב י) - חשיב אנא בעיני מלכין ושליטין. וקב"ה שאיל ליה למטעי ליה דכתיב משגיא לגוים ויאבדם (איוב יב כג), ואוקמוה.
ב חד כותי שאיל לר' אלעזר. אמר ליה, חילא תקיפא חמינא ביה בבלעם יתיר ממשה! דאילו במשה כתיב ויקרא אל משה (ויקרא א א), ובבלעם כתיב ויקר אלהים אל בלעם (במדבר כג ד) וכתיב ויבא אלהים אל בלעם (במדבר כב ט).
ג אמר ליה, למלכא דיתיב בהיכליה על כרסייא! חד סגיר קרא לתרעא. אמר: "מאן הוא דבטש לתרעא? " אמרו: "סגיר פלן". אמר: "לא ייעול הכא ולא יטנף היכלא! ידענא דאי בשליחא אימא ליה - לא חייש, וייזיל ברי ויסתאב ויקרב בהדיה. אבל אנא איזיל ואגזים ביה דירחק ארחיה ממותבא דִבְרִי, ולא יסאב ליה." אקדים מלכא ואתא לגביה ואגזים. ואמר ליה: "סגיר סגיר! מנע רגלך מארחא דִבְרִי שארי תמן! ואי לאו - אומינא דחתיכין יעבדון גופך בני שפחותי!"
ד רחימא דמלכא קרי לדשא. אמר מלכא: "מאן הוא?" אמרו: "רחימך פלניא". אמר: "רחימא חביבא דנפשאי! לא יקרי ליה קלא אחרא אלא אנא!" צווח מלכא ואמר: "פלניא פלניא עול! חביבא דנפשאי רחימא דילי - אתקינו היכלין למללא עמיה! "
ה כך בלעם איהו סגיר רחיקא מבני נשא - קרא לתרעא דמלכא. שמע מלכא אמר "סגיר מסאבא לא ייעול ולא יטנף היכלא דילי! אנא אצטריך למיזל לאגזמא ליה דלא יקרב לגבי תרעא דִבְרִי ולא יסאב ליה". ועל דא ויבא אלהים אל בלעם וגו'. אמר ליה: "סגיר סגיר! לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא (במדבר כב יב) - לא תקרב לגבי דִבְרִי, הן לטב הן לביש. מסאב אנת בכלא!". אבל במשה כתיב ויקרא אל משה - קלא דמלכא ולא על ידי שליחא אחרא. מאהל מועד - מהיכלא קדישא, מהיכלא מתקנא, מהיכלא יקירא דעלאין ותתאין תאיבין לגביה ולא יכלין למקרב לגביה.
ו ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי (במדבר כב י) - חמו גאוותא דההוא רשע! דאמר מלך מואב ולא אמר "מלך למואב". במלכא דמואב קדמאה מה כתיב ביה? והוא נלחם במלך מואב הראשון (במדבר כא כו) - מלכא בר מלכא, חשיבא בר חשיבא. אבל דא - מלך למואב כתיב (במדבר כב ד), וקרא אסהיד עליה למואב בעת ההיא - גברא דלא אתחזי למלכא והא אתעביד מלכא. והא אתערנא דמתכוון לגאותא דלבא - רב דכל מלכין דעלמא שלח לגבאי שלוחיה וחשיבנא לגבייהו!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0