פרק מז: ח״ג ריב ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א אראנו ולא עתה (במדבר כד יז) - דהא מלין אלין - מנייהו אתקיימו בההוא זמנא, ומנייהו לבתר, ומנייהו בזמנא דמלכא משיחא. תנן זמין קב"ה למבני ירושלם ולאחזאה חד כוכבא קביעא, מנצצא בשבעין רהטין ובשבעין זיקין נהרין מניה באמצעות רקיע. וישתאבון ביה שבעין כוכבין אחרנין ויהא נהיר ולהיט שבעין יומין.
ב וביומא שביעאה יתחזי בעשרין וחמש יומין לירחא שתיתאה, ויתכניש ביומא שתיתאה לסוף שבעין יומין. יומא קדמאה יתחזי בקרתא דרומי. וההוא יומא ינפלון ג' שורין עלאין מההיא קרתא דרומי. והיכלא רברבא ינפול, ושליטא דההיא קרתא ימות. כדין יתפשט ההוא כוכבא לאתחזאה בעלמא, ובההוא זמנא יתערון קרבין תקיפין בעלמא לכל ד' סטרין. ומהימנותא לא ישתכח בינייהו.
ג ובאמצעות עלמא - כד יתנהיר ההוא כוכבא באמצעות רקיעא - יקום מלכא חד רב ושליט בעלמא, ויתגאה רוחיה על כל מלכין, ויתער קרבין בתרין סטרין ויתגבר עלייהו.
ד וביומא דיתכסי כוכבא - יזדעזע ארעא קדישא מ"ה מילין סחרניה אתר דהוה בי מקדשא. ומערתא חדא מן תחות ארעא יתגלי. ומההיא מערתא יפוק אשא תקיפא לאוקדא עלמא. ומההיא מערתא יסגי חד עופא רברבא עלאה דישלוט בכל עלמא. וליה אתיהב מלכותא, וקדישי עליונין יתכנשון גביה. וכדין יתגלי מלכא משיחא בכל עלמא, וליה אתיהיב מלכותא.
ה ובני עלמא בשעתא דיתגלי יהון משתכחין בעקתא בתר עקתא. ושנאיהון דישראל יתגברון. כדין יתער רוחא דמשיחא עלייהו וישיצי לאדום חייבא, וכל ארעא דשעיר יוקיד בנורא. כדין כתיב וישראל עושה חיל (במדבר כד יח). הדא הוא דכתיב והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו (במדבר כד יח) - אויביו דישראל. וכדין וישראל עושה חיל. ובההוא זמנא יקים קב"ה למתייא דעמיה, ויתנשי מנהון מיתה. הדא הוא דכתיב ימין ה' עושה חיל... לא אמות כי אחיה (תהלים קיח טז), וכתיב ועלו מושיעים וגו' (עובדיה א כא). וכדין והיה ה' למלך (זכריה יד ט).
ו אמר ר' אבא מאי דכתיב כי בשמחה תצאו וגו' (ישעיהו נה יב)? אלא כד יפקון ישראל מן גלותא - שכינתא נפקא עמהון ועמה יפקון. הדא הוא דכתיב כי בשמחה תצאו. ששון - דא קב"ה. ר' יצחק אמר - דא צדיק. הדא הוא דכתיב ששון ושמחה ימצא בה (ישעיהו נא ג).
ז אמר ר' שמעון, צדיק - ששון אקרי. ומן יומא דכנסת ישראל נפלת בגלותא - אתמנעו ברכן מלנחתא לעלמא מהאי צדיק. בההוא זמנא מה כתיב? ושאבתם מים בששון (ישעיהו יב ג) - דא צדיק. ממעייני הישועה - אלין אבא ואמא. דבר אחר: אלין נצח והוד. וכלא ממבועי נביעין עמיקן. כדין ואמרת ביום ההוא אודך ה' וגו' (ישעיהו יב א), צהלי ורני ישבת ציון וגו' (ישעיהו יב ו). ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0