פרק נג: ח״א לח ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א איהו נטיל מהאי היכלא, ועאל בהיכלא תליתאה ותמן כל אינון בני מרעין וכאבין יתיר, וכל אינון דרדקי דבי רבן דלא אשלימו יומין, וכל אינון דעצבין על חרוב בי מקדשא, (ואושידו) והוו אושדין דמעין, כלהון קיימין בההוא היכלא, ואיהו מנחם לון.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0