ח״א מב ע״א

פרק סה: ח״א מב ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א היכלא תניינא כתיב (שמות כ"ד) וכעצם השמים לטוהר, הכא איהו ההוא רוחא דאקרי זהר, וקיימא בחוורתא תדיר דלא אתערבו גוונוי באחרא, ואיהו עצם דלא אשתני לעלמין, דא לאו איהו באתגליא הכי לאתנצצא כאחרא, דא קשי לאתגליא כסתימו דעינא דכד מתגלגלא אזדהר ונציץ בגלגולא, ודא אוף הכי, בגין דכד ההוא רוחא קדמאה סלקא, מגלגל בגלגולא וגלי ליה, ואתקשר בהדיה בקשורא דחוורתא דעינא. גו גוון אחרא דאיהו דקיק מיניה דשארי עלוי,
ב מתגלגלא רוחא דא מגו רוחא דלתתא, נהורא דלתתא אסחר לגלגלא (נ"א וגלגל) נהורא דא ואתנהיר, ולא יכיל לאתנהרא עד דאחיד תתאה ביה ואתקשר בהדיה, וכדין אנהיר ואחיד בנהורא דלתתא (ד"א ל"ג דהוה נהיר), דהוא כליל ולא אשתני כלל, אלא אתגליא בגיניה בגלגולא דיליה,
ג וכד נהורא דא מתגלגלא, נטיל נהורא אחרא לסטר שמאלא ואתגלגלא בהדיה ואסתחר עמיה, ורזא דא כתיב (שיר ז ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן, זכאה איהו מאן דידע לגלאה (נ"א לגלגלא) נהורין.
ד רוחא אחרא אתכליל בהדיה ואסתחר, (ואנהיר) ונהיר סחרניה בגוון תכלא וחוור, ההוא חוור אתקשר בחוור דא, וההוא תכלא אתקשר בסומקא דנהורא תתאה דלסטר שמאלא, ואתכלילו דא בדא והוו חד ואקרון עצם השמים, וכל מה דלתתא וההוא היכלא דלתתא כלא אתכליל הכא, ובגין דכלא אתכליל הכא אתקרי עצם השמים.
ה מכללא דנהורין אלין אתבריאו אינון שרפים דשית גדפין, כמה דאת אמר (ישעיה ו ב) שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד, כלהו בשש, בגין דכלהו מעצם השמים, אלין אינון דמוקדין לאינון דלא חיישי על יקרא דמאריהון, ורזא דאשתמש בתגא חלף, מאן דקארי ותני שית סדרי משנה, דא הוא מאן דידע לסדרא ולקשרא קשורא ויחודא דמאריה כדקא יאות, אלין אינון דמקדשין שמא קדישא דמאריהון בכל יומא תדיר.
ו כד מתגלגלן נהורין, נפק מנייהו נהירו דחד חיוותא דאיהי קיימא ורמיא על ד' חיוון, שליטין על קמאי דכלילו לון בגווייהו, ובאלין כד נטלין אתכפיין שרפים תתאי, נחשים דנפקי מגו ההוא נחש שרף דגרים מותא לכל עלמא,
ז אלין חיוון אנפי נשר, מסתכלן לגבי ההוא חיותא נשרא עלאה דעלייהו, כמה דאת אמר (משלי ל יט) דרך הנשר בשמים, רוחא דא שלטא על כלא. ההיא חיותא דרמיז (נ"א דרמיא) על כלהו אסתכייא לעילא, וכלהו לגביה (ד"א לגבה),
ח כלהו כד נטלין מזדעזעין, כמה חיילין מנהון נהירין, מנהון מתתברי (נ"א מסתכרי מקמיהון) מקיומיהון (מימיהון), ואוקידון לון בנור ואתיין ומתחדשן כמלקדמין, כלהו עאלין תחות ההיא חיותא, מסתתרין תחות גדפהא לאכללא לון לעילא.
ט אינון ד' חיוון סלקין, כד רוחא אזדהר בגו ההוא חיוותא, ארבע גלגלין לכל חד וחד, גלגלא חדא אסתכי לסטר מזרח, תלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר מערב, ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא חדא אסתכי לסטר דרום, ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וגלגלא אחרא אסתכי לסטר צפון, ותלת סמכין נטלין ליה ואסתכיין לאמצעיתא, וכלהו סמכין תריסר נטלין מגו אמצעיתא, וההוא אמצעיתא סגיר ופתח, וכל גלגלא וגלגלא כד נטלא, קלא אשתמע בכלהו רקיעין.
י אלין ארבע חיוון (ד"א דלעילא) כלהו (מתלבשן) (ס"א אשתלבן) דא בדא, ועאלין אינון אופנים דלתתא בגו אלין חיוון דלעילא, כלילן אלין באלין, רוחא דא דאתכליל באינון רוחין, מלהטא וסלקא לאתאחדא לעילא (וקיימא לאתאחדא), ולאתקשרא ברעותא דבר נש זכאה בההיא צלותא דצלי. דכד סלקא ועאלת בההוא היכלא, נטיל כלא, וכלהו נטלין בהדה, ואתכלילו דא בדא, עד דאתכלילו בההוא רוחא, וההוא רוחא נטלא ברעותא דקשורא דיחודא דצלותא דמיחדא כלא, עד דמטו כלהו להיכלא תליתאה, כלילן דא בדא כדקדמאי, אשא במיא, ומיא באשא, רוחא בעפרא, ועפרא ברוחא, מזרח במערב, מערב במזרח, צפון בדרום, דרום בצפון, והכי הני כלהו מתקשרן דא בדא ומתאחדן דא בדא ומשלבן דא עם דא, וכן כמה חיילין ומשריין דאתאחדו (נ"א דנחתי) לתתא, ואתערבו באינון תתאי, עד דמטו לככבא דצדק, ותמן כמה ממנן על עלמא.
יא וכד רוחא דא דאתכליל (ד"א אתכליל) מכלהו וכלהו כלילן ביה, סליק ואתאחד ועאל בגו היכלא תליתאה, עד דאתאחד ברוחא דתמן, בגו ההוא עמודא דקאים באמצעיתא, וכדין כלא אשתלים עד הכא כדקא יאות, וכלהו רוחא חדא, כליל מכלא ושלים מכלא, כמה דאת אמר ורוח אחד להנה (אולי צ"ל ורוח אחד לכל, הוא פסוק בקהלת ג יט, וכן מובא לעיל בסוף היכל א'), הכא הכרעה לאתדבקא במאריה:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0