ח״ג קלד ע״א

פרק יח: ח״ג קלד ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תקונא תמינאה - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!"
ב קם רבי אלעזר. פתח ואמר: הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש (ישעיה ו ג) - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב ומאותות השמים אל תחתו (ירמיהו י ב)! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?!
ג אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי מזל. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו קדוש - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי קדוש בעשר קדושות. כגוונא דלעילא דלא אתקרי היכל אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: הכל תלוי במזל - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה.
ד אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ספר תורה שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב יכבוש עונותינו. אמר ליה ר' שמעון: "בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!"

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0