ח״ג קלד ע״ב

פרק כג: ח״ג קלד ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר.
ב סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר.
ג וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר.
ד וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא.
ה קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים (שיר ז י). מאי דובב שפתי ישנים? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0