ח״ג רפו ע״ב

פרק ג: ח״ג רפו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א רבי יצחק פתח כתפוח בעצי היער וגו'. זכאה חולקהון דישראל מכל עמין עכו"ם דהא כל שאר עמין אתיהיבו לרברבן ממנן בשלטנותא עלייהו. וישראל קדישין זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי דלא יהב לון קב"ה לא למלאכא ולא לשליטא אחרא אלא הוא אחיד לון לחולקיה הה"ד כי חלק ה' עמו וכתיב כי יעקב בחר לו יה כתפוח בעצי היער מה תפוח מתפרשא בגוונוי על כל שאר אילני חקלא כך קב"ה מתפרש ואתרשים על כל חילין עלאין ותתאין בג"כ ה' צבקות שמו אות
ב הוא בכל חילא דלעילא. ת"ח קב"ה כתפוח דאית ביה תלת גוונין. כנסת ישראל כשושנה מאן שושנה. א"ר אבא שושנה סוגה סתם שושנה דאתכלילת בשית טרפי שושנה דא גווניה חווק וסומק וכלא הוא תרין גווני סומק וחוור הכי כנסת ישראל. קב"ה כתפוח כ"י כשושנה.
ג דהכי אמרה כ"י תחת התפוח עוררתיך. תחת התפוח באן אתר היא אלא אלין אבהתין דאמרן. ר' יוסי אמר דא יובלא. ר' אבא אמר כלא שפיר אלא אלין אבהן דקאמרן אלין אינון ג' גווני דמתחברן בתפוח.
ד ר' יצחק אמר באן אתר אתכלילת כ"י בשושנה. באינון נשיקין דרחימותא דאתדבקת במלכא עלאה נטלה תרי שושנים כד"א שפתותיו שושנים ובג"כ אמרה כ"י ישקני מנשיקות פיהו (כד"א ועל פיך ישק כל עמי) בגין דאתכלילת בשושנים בתרי שפוון דיליה.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0