ח״א ז ע״ב

פרק יג: ח״א ז ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א בראשית רבי חייא פתח (תהלים קיא י), ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד. ראשית חכמה - האי קרא הכי מבעי ליה "סוף חכמה יראת ה'", בגין דיראת ה' סוף חכמה איהי. אלא איהי ראשית לאעלא לגו דרגא דחכמתא עלאה, הה"ד (תהלים קיח יח) פתחו לי שערי צדק. זה השער לה' ודאי, דאי לא ייעול בהאי תרעא לא ייעול לעלמין. למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמיר וגניז, ועביד ליה תרעין אלין על אלין,
ב ולסוף כל תרעין עבד תרעא חד, בכמה מנעולין בכמה פתחין בכמה היכלין אלין על אלין. אמר "כל מאן דבעי למיעל לגבאי - תרעא דא יהא קדמאה לגבאי - מאן דיעול בהאי תרעא יעול". אוף הכי תרעא קדמאה לחכמה עלאה - יראת ה' איהי, ודא איהי ראשית.
ג ב' - תרין אינון, דמתחברין כחדא. ואינון תרין נקודין - חד גניזא וטמירא, וחד קיימא באתגליא. ובגין דלית להו פרודא אקרון ראשית חד ולא תרין. מאן דנטיל האי נטיל האי. וכלא חד. דהא הוא ושמיה חד, דכתיב (תהלים פג יט) וידעו כי אתה שמך ה' לבדך.
ד אמאי אקרי יראת ה'? בגין דאיהו אילנא דטוב ורע; זכי בר נש - הא טוב, ואי לא זכי - הא רע. ועל דא שרי בהאי אתר יראה, ודא תרעא לאעלא לכל טובא דעלמא. שכל טוב - אלין תרין תרעין דאינון כחדא. רבי יוסי אמר, שכל טוב - דא אילנא דחיי דאיהו שכל טוב בלא רע כלל, ועל דלא שריא ביה רע איהו שכל טוב בלא רע.
ה לכל עושיהם - אלין חסדי דוד הנאמנים - תמכין אורייתא. ואינון דתמכין אורייתא - כביכול אינון עבדין. כל אינון דלעאן באורייתא - לית בהו עשיה בעוד דלעאן בה. אינון דתמכין לון - אית בהו עשיה. ובחילא דא כתיב תהלתו עומדת לעד, וקיימא כורסייא על קיומיה כדקא יאות.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0