פרק י: רעיא מהימנא · ח״ג רסג ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פקודא [ה] - ליראה בארח כלל ובארח פרט. והא יראה אוקימנא בגין דאית עליה דבר נש לדחלא מקמי קב"ה תדיר, כמה דאת אמר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך (דברים כח נח). ובגין יראה דא יסתמר בארחוי. ויראה - אתר הוא דאקרי יראה בגין דתמן שריא דחלא דקב"ה - איהו יראת ה' לדחלא מניה. ודא איהו רזא דכתיב וממקדשי תיראו (ויקרא יט ל). בהאי יראה שריא פולסא דנורא לאלקאה לון לחייביא דלא נטרין פקודי אורייתא. ועל דא באורח כלל אית לדחלא.
ב ובתר - בארח פרט - כד ידע בר נש מאן איהי יראת ה'. ודא איהו דחלא דחביבותא, דאיהי עיקר ויסודא למרחם ליה לקב"ה. האי יראה עביד לנטרא כל פקודוי דאורייתא למהוי בר נש עבד נאמן לגבי קב"ה כדקא יאות.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0