ח״א ריב ע״ב

פרק ב: ח״א ריב ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ויקרבו ימי ישראל למות רבי חזקיה אמר, חמא דא עקתא דגלותא דהוה ערען לבנוהי, קריבא אנפשיה ודחיקת למימת, לא אשתאר חי, כד הוה נחית מדרגין בדיל חוביהון דישראל, לא נחית עמהון בגלותא, זכאה חולקהון, דאי לא נחית עמהון בגלותא אשתארן ביני עממיא, ואת אמרת (ישעיה נ) מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ואין עונה דא ישראל, באתי ואין איש דא שכינה, הקצור קצרה ידי מפדות, ואם אין בי כח להציל, הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר, קב"ה יהב חולקא לישראל דלא ישלוט רברבנא אחרא בהון, נחתו לגלותא שכינתא עמהון, והוא רחיק ממטרוניתא:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0