ז ואי תימא הא יעקב דברכיה אבוה, ולא ברכיה לקב"ה בקדמיתא, תא חזי בשעתא דבריך יצחק ליעקב, לא ברכיה עד דבריך לקב"ה בקדמיתא, כיון דבריך לקב"ה בקדמיתא ברכיה ליעקב, מנא לן, דכתיב (בראשית כו כז) ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', הכא קיים ברכה לקב"ה, דכתיב אשר ברכו ה', אתברך בקיומא דברכאן, ולבתר כתיב בתריה, ויתן לך וגו', כיון דההוא שדה אתקיים בקיומא דברכאן (ס"א בברכוי, מיד ברכיה, ויתן לך האלהי"ם, דההוא שדה רזא) דנפקי מניה ברכאן, לבתר דאיהו אתקיים בברכוי, כגוונא דא בריך יעקב בקדמיתא לקב"ה, ולבתר בריך לבנוי. תא חזי, בצפרא בעי בר נש לאקדמא ברכאן לקב"ה, ולבתר לשאר בני עלמא, והא אוקימנא, דכתיב בבקר יאכל עד וגו'.