ח״ג רפה ע״א

פרק ו: ח״ג רפה ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א מנלן ממשה. בקדמיתא מתתא לעילא כי שם ה' אקרא. מאי אקרא כמה דכתיב ויקרא אל משה דא שכינתא. לבתר הבו גדל לאלקינו דא מלכא עלאה. לבתר נחית בדרגוי מעילא לתתא דכתיב צדיק וישר. לבתר קשיר קשרא דמהימנותא ואמר הוא ודא הוא קשרא לכלא.
ב בג"כ בעי בר נש לסדרא שבחא דמאריה כהאי גוונא בקדמיתא. מתתא לעילא לסלקא יקרא דמאריה לאתר דשקיו דעמיקא דבירא נגיד ונפיק. לבתר (נגיד) לאמשכא מעילא לתתא מההוא שקיו דנחלא לכל דרגא ודרגא עד דרגא בתראה לאמשכא ברכאן לכלא מלעילא לתתא. לבתר בעי לקשרא קשרא בכלא קשרא דמהימנותא ודא הוא ב"נ דאוקיר לשמא דמאריה ליחדא שמא קדישא. ועל דא כתיב כי מכבדי אכבד. כי מכבדי לעלמא דא. אכבד בעלמא דאתי.
ג ובוזי יקלו מאי ובוזי יקלו. דא הוא מאן דלא ידע ליחדא שמא קדישא ולקשרא קשרא דמהימנותא ולאמשכא ברכאן לאתר דאצטריך ולאוקיר שמא דמאריה וכל מאן דלא ידע לאוקיר שמא דמאריה טב ליה דלא אברי.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0