ח״א קס ע״ב

פרק כט: ח״א קס ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תא חזי ויזכור אלהי"ם את רחל וישמע אליה אלהי"ם ויפתח את רחמה תרי זמנין אלהי"ם אלהי"ם אמאי? אלא חד מעלמא דדכורא, וחד מעלמא דנוקבא, בגין דבמזלא תלייא מלתא,
ב וכד אתערת רחל בשמא דא, דכתיב יוסף ה' לי בן אחר, ידע יעקב דאיהי אתחזייא לאשלמא כלהו שבטין, ולא תתקיים בעלמא, בגין כך בעא למיזל ולא יכיל, וכד מטא זמנא דבנימן ערק ואזל ליה, בגין דבארעא אחרא לא ישתלם ביתא, לאתקשרא עלמא קדישא ביה,
ג והיינו דכתיב (בראשית לא ג) ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך, מאי ואהיה עמך, אלא אמר ליה עד הכא רחל הות עמך עקרא דביתא, מכאן ולהלאה אנא אהא עמך ואטול ביתא בהדך בתריסר שבטין, והיינו דכתיב (שם מח ז) ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל, עלי הוה ובגיני הוה מלה דאתדחייא איהי, ואתיא דיורא אחרא ונטלא ביתא בגיני לדיירא עמי:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0