פרק ו: ח״ב קצח ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח רבי אבא ואמר, ויאמר ה' לדג (יונה ב יא) - וכי באן אתר אמר ליה? אלא בשעתא דברא קודשא בריך הוא עלמא, בעובדא דבראשית ביומא חמישאה ברא נוני ימא, כדין פקיד ואמר דיהא זמין חד נונא למבלע ליונה ויהא במעוי תלתא יומין ותלת לילון, ולבתר דירמי ליה לבר.
ב ולא דא בלחודוי, אלא כל מה דעבד קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית - בכלא אתני עמיה. ביומא קדמאה ברא שמיא - אתני עמהון דיסליק לאליהו השמימה בגו סערה, וכן הוה, דכתיב ויעל אליהו בסערה השמים (מ"ב ב יא). בההוא יומא ברא נהורא, ואתני עמיה דיחשיך לשמשא במצרים תלתא יומין, דכתיב ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים (שמות י כב).
ג ביומא תניינא ברא רקיעא דיהא מפריש בין מיא למיא, כדכתיב ויאמר אלהי"ם יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים (בראשית א ו). ואתני עמהון קודשא בריך הוא דמיא יהון מפרישין לישראל בין טומאה לטהרה, לאתדכאה בהו, וכך הוה.
ד ביומא תליתאה אפיק ארעא מגו מיא, ואכניש למיא, ועבד מההוא כנישו דאתכנשו לאתר חד - ימא. ואתני בימא למעבר לישראל בגויה ביבשתא, ולמטבע למצראי, וכך הוה, דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות יד כז) - אל תקרי לאיתנו אלא לתנאו; למה דאתני עמיה קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית. תו אתני בארעא דתפתח ית פומהא במחלקותא דקרח, ותבלע לקרח ולכל כנישתיה, וכך הוה, דכתיב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח (במדבר טז לב).
ה ביומא רביעאה ברא שמשא וסיהרא, דכתיב יהי מארת ברקיע השמים (בראשית א יד). ואתני עם שמשא למהוי קאים בפלגו שמיא ביומי דיהושע דכתיב ויעמוד השמש בחצי השמים (יהושע י יג). אתני בכוכביא למעבד קרבא בסיסרא, דכתיב הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה ב).
ו ביומא חמישאה ברא נוני ימא ועופי דשמיא. אתני בעופי למיזן עורבים לאליהו בזמנא דעצר לשמיא, דכתיב ואת העורבים צויתי לכלכלך שם (מלכים א יז ד) - צויתי דייקא. ואתני בנונא ימא לאזדמנא נונא חד למבלע ליה ליונה ולאשדאה ליה לבר.
ז ביומא שתיתאה ברא לאדם, ואתני עמיה דתפוק מניה אתתא דתיזון לאליהו, דכתיב הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך (מ"א יז ט) - הנה צויתי מיומא דאתברי עלמא. וכן בכל עובדא ועובדא דאתחדש בעלמא - קודשא בריך הוא פקיד ההוא עובדא מיומא דאתברי עלמא. אוף הכא, ויאמר ה' לדג - ויאמר - משית יומין דבראשית קאמר ליה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0