ח״ב ריד ע״א

פרק כו: ח״ב ריד ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח רבי אבא ואמר: ויעש בצלאל את הארון עצי שטים וגו'. הכא - אף על גב דכל רזין דמשכנא הא אוקמוה חברייא באדרא קדישא - הכא אית לאסתכלא, דהא רזא דא מתעטרא בכמה רזין למילף חכמתא. ארון - דא איהו רזא למיעל תורה שבכתב, ואתגניז ביה בשית לוחין מסחרין, ודא אקרי ארון. כד סחרן אינון שית למהוי כחדא - כדין איהו גופא חד לאעלא ביה רזא דאורייתא בשית סטרין. ואינון
ב לוחין אינון חמש, ועאלין ביה חמש ספרים. ואינון חמש אינון שית - בחד דרגא דאעיל בה בגניזו דאקרי רזא דכלא, והאי איהו רזא דברית. כד עאל דא גו אינון חמש לוחין - כדין קיימא ארונא ואורייתא ברזא דתשע דרגין, דאינון תרין שמהן ה' אלהי"ם. ולבתר קיימא לוחא חדא רזא עלאה דחפי על כלא, וההוא הוי רזא דההוא רקיעא דסחרא וחפי על כלא, וכלהו קיימי בגניזו.
ג הכא אית לן לאסתכלא ולמנדע רזין דארונא. אית ארון ואית ארון, דא לקבל דא. פתח ואמר הכל נתן ארונה המלך למלך וגו' (ש"ב כד כג). וכי ארונה מלך הוה? ואף על גב דחברייא אוקמוה, אלא דוד דכתיב ביה כל מכה יבוסי ויגע בצנור וגו' (ש"ב ה ח), ואיהו נטל ותפיש לירושלם, ומדידיה הוה, אמאי קנה בכספא? ואי תימא אף על גב דהוות ירושלם דידיה דדוד - ההוא אתר אחסנתיה דארונה הוה. כמה דהוה בנבות היזרעאלי, דאף על גב דשליט אחאב והוה מלכא, אצטריך למתבע לנבות ההוא כרם - אוף הכי דוד.
ד אלא ודאי ארונה מלכא הוה, וההוא אתר ברשותיה הוה, והוה שליט עלוי. וכד מטא זמנא לנפקא מתחות ידיה - לא נפיק אלא בסגיאות דמא וקטולא בישראל. לבתר קאים ההוא מלאכא מחבלא על ההוא אתר, ותמן כד הוה קטיל וקאים בההוא אתר לא הוה יכיל, ותשש חיליה.
ה וההוא אתר - אתר דאתעקד ביה יצחק הוה, דתמן בנה אברהם מדבחא ועקד ליה ליצחק בריה. כיון דחמא קודשא בריך הוא ההוא אתר - אתמלי רחמין. הדא הוא דכתיב ראה ה' וינחם וגו' (דה"א כא טו). מהו ראה ה'? חמא עקידת יצחק בההוא אתר ותב ורחם עלייהו. מיד
ו ויאמר למלאך המשחית רב עתה וגו' - מהו רב? הא אוקמוה 'טול הרב'. אלא הכי הוא, כתיב הכא רב וכתיב התם רב לכם שבת בהר הזה (דברים א ו). אוף הכי נמי רב - רב לך למהוי האי אתר תחות ידך. שנין סגיאין הוה תחות ידך - מכאן ולהלאה רב - אהדר אתרא למאריה. ועם כל דא (בדמא) במותא וממונא נפק מתחות ידיה.
ז אמאי אקרי ארונה? אלא כתיב ארונה וכתיב ארנן. בעוד דההוא אתר הוה תחות ידיה אקרי ארונה - ארון דסטרא אחרא. ועל דאתוספו ביה אתוון יתיר - הכי אצטריך לאתוספא לההוא רע עין, רזא דסטרא אחרא. וההוא תוספת איהו גריעותא לגביה.
ח בסטר קדושה גרעין ליה אתוון ואתוסף קדושתיה. ודא רזא דכתיב על שני עשר בקר (מ"א ז כה) - גרע מ"ם דלא כתיב "שנים" אלא שני. ולסטרא אחרא יהבין ליה תוספת אתוון דכתיב ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעות - תוספת אתוון, ואיהו גריעותא. ובסטרא דקדושה שני עשר ולא יתיר, והכא עשתי עשרה וכלא איהו גריעו לגביה, והכי אצטריך לההוא רע עין לאשלמא עיניה, ואיהו בגריעו. כגוונא דא ארונה תוספת אתוון ולא כתיב "ארון".
ט תא חזי, סטרא דקדושה אקרי ארון הברית, וההוא ארון הברית אתחזי לגופא למיעל בה דיוקנא דאדם. ועל רזא דא אינון חסידי קדישין כד הוו מפטרי מהאי עלמא הוו אעלין לון בארון. דהא סטרא אחרא - לא מתתקן בגופא ולאו איהו בכללא דגופא דאדם, ובגין דא לא אתברון גופייא לההוא סטרא אחרא, בגין דלאו אינון בכללא דגופא דאדם.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0