פרק מא: רעיא מהימנא · ח״ג ה ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א בההוא זמנא אינון שלמים, חיון ויסודין, ואתקריאו קדשים דלית טמאים בינייהו. ועוד שלמים - דא ה' בתראה דאיהו שלימו דעמודא דאמצעיתא, בכל הויות דכלילן ביה לכל שית סטרין דיליה, דאינון שית ספיראן.
ב ורזא דמלה: חתם רום ופנה למעלה ביהו לימינא דחסד, בהוי לשמאלא דגבורה, ויה בעמודא דאמצעיתא, יוה בנצח, בהוד היו, ביסוד והי. אילנא דאחיד לון כלהו - תפארת, עץ עושה פרי. ובגין דא מקום שיפול העץ שם יהו (קהלת יא ג). ואוף הכי בכל הויה - ה' בתראה שלמים לה, ולכל הוויין דאחידן בה. כגוונא דא: יה"ו עם ה' - ה', הו"י עם ה' - הויה, וה"י עם ה' - והיה, ואוף הכי שאר הוויין.
ג ואינון ח"י אתוון דשית סטרין, דכלילן בצדיק חי עלמין. ועם ה' אתעביד חי"ה. ורזא דמלה איהי ה'. כגון תיבת נח דאתכניש בה מכל מין ומין, דאינון שנים שנים שבעה שבעה לקרבנא. שנים שנים - ארבעה, שבעה שבעה - ארבעה עשר. הא י"ח. והתיבה ה' - בה אשתלים חיה.
ד וצדיק איהו כליל ו' דרגין, ובגין דא תקינו למפתר ביה חלמא בתלת שלומות בתלת פדיונות, דאיהו ו' בחושבן ו'. ואיהו סלם דחלמא דיעקב, כליל ו' ספיראן. מוצב ארצה - שכינתא תתאה. ודא ה' תתאה. וראשו - דא י', ביה איהו צדיק שביעי, מגיע השמימה - דא אימא עלאה ודא ה' עלאה. דמסטרא דחלמא ה' שלטא על י', דאיהו רישא דסולמא; ה"י מן אלהים. ובגין דא והנה מלאכי אלהים עולים וגו' (בראשית כח יב), ולא "מלאכי ה'".
ה אתוון כסדרן עולים - בחולם, דאיהו כתר על ד' אתוון, דאתפשטותא דלהון מחכמה עד מלכות קדישא. בגין דחכמה איהי י', בינה ה', שית ספיראן ו', מלכות ה' בתראה. חולם - כתר על כל אתוון.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0