ח״ג כד ע״ב

פרק סד: ח״ג כד ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א נפש כי תמעול מעל וגו' (ויקרא ה טו). רבי יצחק אמר: הא אוקמוה נפש ודאי. כתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך (ש"א כה כט), וכתיב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע.
ב זכאין אינון צדיקייא דאית לון חולקא עלאה בקודשא בריך הוא, בחולקא קדישא, בקדושי מלכא! בגין דאינון מקדשי גרמייהו בקדושי דמאריהון! וכל מאן דאתקדש - קודשא בריך הוא מקדש ליה, דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא כ ז). בר נש מקדש גרמיה מלרע - מקדשין ליה מלעילא. וכד אתקדש בר נש בקדושה דמאריה - ירתין ליה נשמתא קדישא, אחסנא דקודשא בריך הוא וכנסת ישראל. וכדין ירית כלא. ואלין אקרון 'בנין' לקודשא בריך הוא, כמה דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם (דברים יד א), והא אוקמוה.
ג תא חזי, כתיב תוצא הארץ נפש חיה (בראשית א כד), ואוקמוה נפש חיה סתם. ומההוא חולקא ירית דוד מלכא, ואתקשר בקשורא עלאה, ואחסין מלכותא כמה דאתמר. ובגין כך והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. והא אוקמוה, דנפש אתקשר ברוח, ורוח בנשמה, ונשמה בקודשא בריך הוא. זכאה חולקיה מאן דירית ירותא דא עלאה!
ד ווי לאינון רשיעיא דנפשאן דלהון לא זכאן בעלמא דין, כל שכן בעלמא דאתי! עלייהו כתיב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע (ש"א כה כט) - דאזלן ושטאן בעלמא ולא אשכחן אתר לנייחא לאתקשרא ביה, ואשתאבן בגו סטרא דמסאבותא, וכרוזא קארי ואמר נפש כי תמעול מעל בה' (ויקרא ה טו) מקדש ה' טמא (במדבר יט כ) דהא בקדושה לא עייל ולא אתכליל. ואינון מזיקי עלמא בגין דמתדבקן בהו ומסתאבן.
ה רבי יצחק אמר: הא אוקמוה נפש - כד מתעטרא כנסת ישראל במלכא קדישא - אתעטר ואקרי צרורא דחיי, בגין דבה אתקשר כלא. רבי אלעזר אמר: שכינתא כד נטלא - באבהתא נטלא! הדא הוא דכתיב ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' (שמות יד יט).
ו רבי אבא אמר: כלא אתעביד חד עטרא! בגין דיתעטר כחדא ושמא קדישא אתחזי בגווני! בההיא שעתא אקרי כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים (שיר ב ג). והוו חמאן ישראל זיו יקרא עלאה נטיל קמייהו. ודא הוא דתנינן ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים (דברים ד לז) - אלין אבהתא. ובגין כך האי שמא מתבר טורין ומתבר טנרין, ואית ביה לטב ולביש. זכאה חולקהון דישראל!
ז פקודא דא המועל בהקדש צריך להביא קרן וחומש. הדא הוא דכתיב ואת חמישתו יוסף עליו. קרן - ו', חומש דיליה - ה'. ודא קרן היובל (יהושע ו ה). קרן דהוה במצחיה דההוא פר דהקריב אדם הראשון - האי איהו עקרא דכל קרבניא. הקרן קיימת לו לעולם הבא, ופירות דיליה בעלמא דין. ודא ה' ה':

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0