ח״א קכא ע״ב

פרק ג: ח״א קכא ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ויהיו חיי שרה מאי שנא הכא בשרה דכתיב מיתתה באורייתא, מכל נשי דעלמא דלא כתיב הכי מיתתהון באורייתא, אמר רבי חייא ולאו, והכתיב (בראשית לה יט) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה, וכתיב (במדבר כ א) ותמת שם מרים וגו', וכתיב (בראשית לה ח) ותמת דבורהמינקת רבקה, וכתיב (בראשית לח יב) ותמת בת שוע אשת יהודה,
ב אמר רבי יוסי, בכלהו לא כתיב כמה דכתיב בשרה, דאתמר ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה, דהא בכלהו לא אתמנון יומין ושנין, כמו לשרה, בכלהו לא כתיב פרשתא חדא בלחודהא כמו לשרה, אלא רזא איהו, בגין דההוא דרגא דכל יומין ושנין דבר נש ביה תליין, (דדא היא ה"א בתראה).
ג פתח ואמר, (קהלת ה ח) ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד, ויתרון ארץ בכל היא ודאי, דהא מתמן נפקין רוחין ונשמתין ותועלתא לעלמא מלך לשדה נעבד, מאן מלך, דא קב"ה לשדה נעבד, כד איהו אתתקן כדקא יאות ומלך דא (דא) מלך עלאה, דאתחבר לשדה כד איהו נעבד, מאן שדה, דא שדה אשר ברכו ה', דכתיב (בראשית כז כו) כריח שדה אשר ברכו ה', דכד איהו (אתעבד) נעבד ואתתקן בכל מה דאצטריך ליה כדקא יאות, כדין מלך עלאה אתחבר עמיה.
ד רבי אלעזר אמר, מלך לשדה נעבד, כמה גווני רזין עלאין הכא, מלך, דא שכינתא, דלא שריא בביתא לאתתקנא בה אלא בזמנא דאתנסיב בר נש, ואזדווג באנתתיה לאולדא ולמעבד איבין, ואיהי אפיקת נשמתין לאשראה בה, ובגין כך לשדה נעבד ולא לאחרא.
ה דבר אחר מלך, דא אשה יראת ה', כמה דאת אמר (משלי לא לא) אשה יראת ה' היא תתהלל, לשדה נעבד, דא אשה זרה, כמה דאת אמר (שם ז ה) לשמרך מאשה זרה, בגין דאית שדה ואית שדה, אית שדה דכל ברכאן וקדושין ביה שריין, כמה דאת אמר כריח שדה אשר ברכו ה', ואית שדה דכל חירוב ומסאבי ושיצאה וקטולין וקרבין ביה שריין, והאי מלך זמנין דאיהו נעבד להאי שדה, דכתיב (שם ל כא) תחת שלש רגזה ארץ וגו', תחת עבד כי ימלוך וגו', ושפחה כי תירש גבירתה, והאי מלך אתכסיא נהוריה ואתחשך, עד דאתדכי ואתחבר לעילא,
ו ובגין כך שעיר דר"ח, בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בהאי שדה ברכאן מהאי מלך, וכד איהו נעבד להאי שדה, כדין כתיב (דברים כב כ) כי בשדה מצאה וגו', כי בשדה כמה דאתמר.
ז תא חזי אתת חוה לעלמא, אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא, וגרמא מותא לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת ביה, כמה דאת אמר (בראשית יג א) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו אתא נח לעלמא מה כתיב (שם ט כא) וישת מן היין וישכר ויתגל וגו',
ח ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה, בגין כך שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה, הה"ד (ישעיה נא א) הביטו אל צור חוצבתם, ואל מקבת בור נוקרתם, ועל דא ויהיו חיי שרה, דזכתה בהו בכלהו, ולא כתיב בכלהו נשי ויהיו חיי חוה, וכן בכלא, היא אתדבקת בחיין, ועל דא דילה הוו חיין:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0