ח״ג קפ ע״ב

פרק ג: ח״ג קפ ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א זאת חקת התורה. זאת - דא את קיימא דלא אתפרש דא מן דא דאקרי זה. ומנוקבא עייל לדכר. ועל דא שמו"ר וזכו"ר כחדא מתחברן. חקת התורה - "חק התורה" מבעי ליה! מאי חקת?
ב אלא חקת ודאי! ואוקימנא ה' - ד' הות, והא אתמר. אבל ת' הוא ד' ונ' מחובר כחדא. ונ' הא אתמר. נ' אמאי אקרי הכי? אלא כמה דאת אמר ולא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה יז). דהשתא היא באנפהא נהירין ועבדא אונאה לבני נשא. לבתר מחיא כחויא ושצי וקטיל ואמרה לא פעלתי און. ועל דא הכי אקרי בנ' דאתמר עלייהו ת' כלא כחדא ד' נ'. ד' נ', ד' ר', [ר' ה'], ר' וד' - חד מלה הוא. ובאתוו"ן גליפין אנון ת' ח'. חקות - וכלא חד מלה:

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0