ח״ב עח ע״ב

פרק יד: ח״ב עח ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ומשה עלה אל האלהים, ויקרא אליו ה' מן ההר וגו'. "ומשה עלה אל האלהים" לאתרא דפרישן גדפוי דשכינתא, כמה דאת אמר (שם יח י) ויט שמים וירד וגו'.
ב תאנא אמר רבי יהודה, כל זמנא דגלופי מלכא עלאה מתישרן באתרייהו, עלמין כלהו בחידו, וכל עובדין מתישרן בקיומייהו, (מאן כל עובדין מתישרן בקיומייהו), כמה דאת אמר (שמות לד י) את מעשה ה' כי נורא הוא, מאי כי נורא הוא, אמר רבי אלעזר, שלימו דכלא, כמה דאת אמר (דברים י יז) האל הגדול הגבור והנורא, מאי והנורא, דא יעקב, וכתיב (בראשית כה כז) ויעקב איש תם, כתרגומו גבר שלים, שלים בכלא, כך כל עובדין דקב"ה שלימין בשלימו, בקיומא שלים.
ג תניא רבי יוסי אומר, יומא חד הוה קאימנא קמיה דרבי יהודה סבא, שאילנא ליה מאי דכתיב (שם כח יז) ויירא ויאמר מה נורא וגו'? מאי קא חמא דקאמר דאיהו "נורא"? אמר לי, חמא שלימו דמהימנותא קדישא דהוה שכיח בההוא אתר כגוונא דלעילא, ובכל אתר דהוי שלימותא שכיח אקרי נורא.
ד אמינא ליה, אי הכי אמאי תרגומו דחילו ולא שלים? אמר לי, לית דחילו אלא באתר דהוי שלימותא שכיח, ובכל אתר דהוי שלימותא שכיח אתקרי נורא, דכתיב (תהלים לד י) יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו, ממשמע דקאמר כי אין מחסור, באתר דלית מחסור שלימותא שכיח.
ה תאנא (משלי ל ד) מי עלה שמים וירד - אמר רבי יוסי, דא הוא משה, דכתיב ומשה עלה אל האלהים. מי אסף רוח בחפניו דא הוא אהרן דכתיב (ויקרא טז יב) ומלא חפניו קטרת סמים דקה. מי צרר מים בשמלה דא אליהו, דכתיב (מ"א יז א) אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. מי הקים כל אפסי ארץ דא הוא אברהם דכתיב ביה (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי "בהבראם" אלא 'באברהם'.
ו הוא תני האי, והוא אמר: מי עלה שמים דא קב"ה, דכתיב ביה (תהלים מז ו) עלה אלהים בתרועה, (מי עלה, תקון בסוד את האור, אמנם בתרועה וירד, בסוד ויבדל, הבדילו לו אלהים בתרועה), מי אסף רוח בחפניו דא קב"ה, דכתיב (איוב יב י) אשר בידו נפש כל חי וגו'. מי צרר מים בשמלה דא קב"ה, דכתיב ביה (שם כו ח) צורר מים בעביו. מי הקים כל אפסי ארץ דא קב"ה, דכתיב ביה (בראשית ב ד) ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. תו אמר: מי עלה שמים וירד וגו' אלין אינון ארבע קטירי עלמא, אש רוח מים ועפר.
ז אמר רבי ייסא, אתחזון מלוי דרבי יוסי דלא מתקיימאן, כד מטו מלין אלין לגביה דרבי שמעון, אנח ידוי ברישיה דרבי יוסי וברכיה, ואמר שפיר קא אמרת והכי הוא, אמר ליה מנא לך, אמר ליה הכי אוליפנא מאבא, דהוה אמר משמיה דרב המנונא סבא.
ח יומא חד הוה יתיב רבי שמעון בתרעא דצפורי, אמר ליה רבי ייסא, האי דאמר רבי יוסי, מי עלה שמים וירד וגו', זמנא חדא אמר דא משה, לבתר אמר דא קב"ה, לבתר אמר אלין ארבע קטירין אש רוח מים ועפר, וחמינא ליה למר דברכיה.
ט אמר ליה ודאי שפיר קא אמר, והכי הוא, וכלא חד מלה, וכלהו מלי אתקיימו בקב"ה, וכלהו בחד מתקלא סלקא. אתרגיש רבי ייסא במלוי דרבי שמעון, ואמר, ודאי האי הכי הוא, והכי אוליפנא מקמיה דמר זמנא אחרא, (אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא באברהם, דכתיב (תהלים פט ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה, אבל)
י וכלא שפיר. אבל סופא דקרא מאי קא מיירי, דכתיב (משלי ל ד) מה שמו ומה שם בנו כי תדע - "מה שמו" תינח, "מה שם בנו" מהו? אמר ליה, רזא דמלה הא אוליפנא לרבי אלעזר ברי. אמר ליה לימא לי מר, דהא בחלמי שאילנא קמיה דמר האי מלה ואמר לי, ואנשינא לה. אמר ליה אי אימא תדכר? אמר ליה ודאי, דהא מה דאוליפנא קמיה דמר יומא דא אדכרנא.
יא אמר ליה רזא דמלא, היינו דכתיב (שמות ד יב) בני בכורי ישראל, וכתיב (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר, וברזא עלאה, והאי אקרי בנו. אמר ינוח דעתיה דמר דהא רזא דא ידענא. אדהכי לא אדכר רבי ייסא, חלש דעתיה, אזל לביתיה, אדמוך, אחזיאו ליה בחלמיה חד ספרא דאגדתא, דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו,
יב אתער, אזיל לגביה דרבי שמעון, נשק ידוי, אמר הכי חמינא בחלמא, זמנא אחרא חמינא בחלמא, חד ספרא דאגדתא, דאחזיו קמאי, והוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו, חכמה לעילא, תפארת לתתא, במקדשו לגבייהו, והכי חמינא בחלמא זמנא חדא, והכי אשכחנא בפומאי, אמר ליה רבי שמעון, עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא, והא כלא אחזיאו לך, ודא הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע, חכמה שמו, תפארת בנו:
יג (תנא) ומשה עלה אל האלהים זכאה חולקיה דמשה דזכי ליקרא דא, דאורייתא אסהיד בגיניה כך, (תאני רבי יהודה) תא חזי מה בין משה לשאר בני עלמא, שאר בני עלמא כד סלקין, סלקין לעותרא, סלקין לרבו, סלקין למלכו, אבל משה כד סליק, מה כתיב ביה, ומשה עלה אל האלהים, זכאה חולקיה.
יד רבי יוסי אמר, מכאן אמרו חברייא, הבא ליטהר מסייעין אותו, דכתיב ומשה עלה אל האלהים, מה כתיב בתריה, ויקרא אליו ה', דמאן דבעי לאתקרבא מקרבין ליה.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0