ח״ג קכא ע״ב

פרק ג: ח״ג קכא ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' (במדבר ה ו) תא חזי כתיב וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו' (שופטים ד יא). וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' (ש"א טו ו). אמאי אקרי קיני? והא אוקמוה. וכתיב את הקיני ואת הקניזי (בראשית טו יט). ואתמר דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. נפרד מקין - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
ב זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום (ישעיה לב טו). וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.
ג ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי קיני. לבתר נפרד מקין ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה ועשיתם אותם כתיב.
ד וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.
ה ועל דא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'. תא חזי והמה כאדם עברו ברית (הושע ו ז). אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי ה' דמעה מעל כל פנים וגו' (ישעיה כה ח). ובגין כך כי יעשו מכל חטאת האדם כתיב - האדם - אדם קדמאה!
ו למעול מעל בה' - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0