פרק לב: רעיא מהימנא · ח״ג רכא ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א דבר אחר: שמרה נפשי כי חסיד אני - אמאי? כדי שאתחסד עם אני דאתמר ביה אני והו. ווי ליה למאן דאפריש אני מן הוא דאתמר הוא עשנו ולא אנחנו - דכלא חד בלא פרודא. הדא הוא דכתיב ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל. אני ה' - אני הוא ולא אחר. ודא אני מן אדני ה', עמודא דאמצעיתא.
ב ובגין דה' איהו לימינא דאיהי חסד - אמר שמרה נפשה דאתחסד בך עם אני דאיהו אדני לגבורה ובתפארת אתחברן תרין שמהן י"אהדונהי. ורזא דמלה בחסד ובגבורה ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. ובתפארת דאתקרי ה' איש מלחמה מה כתיב? שתים חוברות איש. תרתין שמהן מתחברן ביה כחדא - ושתים מכסות את גויותיהנה. תפארת אתקרי גוף - וגויתו כתרשיש. י"אהה וי"הה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0