פרק מז: רעיא מהימנא · ח״ג רכו ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א דוד אעבר ליה מלבוי וקטיל ליה. הדא הוא דכתיב ולבי חלל בקרבי. ובגין דא זכה לנשבא רוח צפונית בכנור דיליה, ואתמר ביה כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח. והוה מנגן ביה בכנור בד' מיני נגונין: בשיר פשוט דאיהו י'. ובשיר כפול דאיהו י"ה. ובשיר משולש דאיהו יה"ו. ובשיר מרובע דאיהו ה'. הא אינון עשר אתוון דעבד דוד לקבלייהו י' מיני תלים וסלקין לע"ב אנפין כחושבן י' אתוון אלין.
ב ומתי סליקו בע"ב מיני נגונא? כד אתעבר שולטנותא דעון משחית אף וחימה - דבהון דפיק רוח סערה בארבע סטרין דסלקין ליה כתרין ולע"ב אומין. הדא הוא דכתיב ובאבוד רשעים רנה.
ג דמיכאל גבריאל נוריאל רפאל שלטין על ד' סטרין (ס"א יסודין) טבין דבר נש דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא. וכל חד אית ליה ד' אנפין עון משחית אף וחימה תליין (ד"א שלטין) על מרה לבנה דריאה דעביד סרכא, ובמרה סומקא דכבד דאתאדם במאדים, ובמרה ירוקא דאחידא בכבדא דאיהו חרבא דמלאך המות דאתמה בה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות, ובמרה שחורה - לילית שבתי שולטנותא בטחול דאיהו עציבו, שאול תחתית, עניותא וחשוכא, בכיה והספדא ורעבון.
ד מיד דמתעברין אלין קליפין מבר נש - שלטא עליה אילנא דחיי בע"ב אנפין דאינון י' י"ה יה"ו ה' דאשתכחו עשרה תליין מארבע רוחות דאינון ה' דאתמר בהון כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח - דא הוא רוחו דמשיח דאתמר ביה ונחה עליו רוח ה' כד איהו מנשב באזן ימינא דלבא דתמן חכמה מסטרא דחסד דביה הרוצה להחכים ידרים בחכמה. וחסד נשב בבינה. דבחכמה י', בבינה ה', בתפארת ו', במלכות ה. ה' דפיק בכלהו ארבע דסלקין לעשר. ולע"ב מחשבה דלבא
ה דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ימינא איהו מים ואיהו יד הגדולה. משמאלא אש ואיהי יד החזקה. בעמודא דאמצעיתא יד רמה דאיהי רוחא דקדשא וכלא בן י"ד(?)
ו כי רוח החיה באופנים אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. ביה מתנהגים מיא ואשא דאחיד בתרוויהו ודפיק בערקין דמוחא דאיהו מים, ובערקין דלבא דאיהו אש, ורוח בכנפי ריאה
ז בכל אבר ואבר דגופא אשתכח גלגלי ימא דאורייתא וגלגלי רקיעא דאינון אשא - כלהו סלקין ונחתין ביה. ואיהו אתריה בין רקיעא וימא מאנא דיליה ארעא דאיהי שכינתא.
ח וכגוונא דעופין פתיחו גדפייהו לקבלא רוחא לפרחא ביה - הכי כל אברים דגופא פתיחן בכמה מקורין בכמה פרקין בכמה ארקין בכמה אדרין דלבא אדרין דמוחא - לקבלא ליה. דאי לאו דנשיב בבתין דלבא - הוה נורא דלבא אוקיד כל גופא. וכמה סולמין ואדרין דערקין דקנה דלבא וקנה דריאה כלהו מתתקנין לגביה
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0