פרק פו: רעיא מהימנא · ח״ג רלט ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א אבק דיעקב לאולפא זכותא על צלותא בכמה משריין דחובין (ד"א דזכוון) דאינון (ס"א חילין) חבילין ומשריין דמתכנשין עמיה לאולפא זכו עלה. ואבק דרגא דסמאל סליק בכמה משריין דחובין לאולפא חובין עלה. ודא צלותא דערבית דאקרי סלם דיעקב דבה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אלין דסלקין חובין ונחתין זכוון תחותייהו, ואלין סלקין זכוון ונחתין חובין תחותייהו. ומשפילין לון בכמה קרבין
ב דאינון מארי תריסין במלחמתה של תורה עד דישתמע קרבא לטורין רברבין דאינון אברהם ויצחק ויעקב. הדא הוא דכתיב שמעו הרים את ריב ה' - ריב דצלותא, ריב דאורייתא. והאי קרבא דצלותא דערבית עד עלות השחר - דרבן גמליאל אוקמה עד עלות השחר דתפלת ערבית זמנה כל הלילה. אלא דחכמים עבדו גדר עד חצות.
ג ובגין דא ויאבק איש עמו עד עלות השחר. מאן שחר? צלותא דערבית דשיעורה עד בקר דאברהם דאיהי ארבע שעות. וישכם אברהם בבקר בריש שעתא קדמאה בסוף השחר (דאיהו) נצח יעקב דתמן למנצח על אילת השחר לנטלא נוקמא מסמא"ל דנגע בירך שמאלא דיעקב דאיהו הוד דביה אתמר נתנני שוממה כל היום דוה - הוד. מסטרא דהוד אלף חמישאה אשתארת בי מקדשא חרבה ויבשה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0