ח״ג רלז ע״ב

פרק צח: ח״ג רלז ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ובחבורא קדמאה(?) אמר רעיא מהימנא ההיא תגא דזרקא איהי יוד רביעית. אוף הכי בחיה דשמה אדם דארבע אנפין דיליה דאינון ה' - מקף שופר הולך סגולתא תלת חיון דאינון תריסר שבטין. ובחבורא קדמאה(?)
ב עולת תמיד - איהי רגל רביעאה לכרסייא עלאה, דא עולה תמיד בכל יום מאינון יומין שית דבראשית. בשבת על חד תרין בגין דאתוסף בה נהירו ושלימא כדקא יאות והא אתמר.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0