ח״ב רכ ע״א

פרק א: ח״ב רכ ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו', רבי חייא פתח (קהלת א ז) כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו', האי קרא אוקמוה ואתמר, אבל כל הנחלים, אלין רזין דנחלין, ומבועין קדישין, דאתמליין ונפקין (מבועין קדישין) לאנהרא, ולמליא להאי ימא רבא, וכיון דהאי ימא רבא אתמלי מסטרא דאינון נחלין, כדין הוא אפיק מיא, ואשקי לכל חיוון ברא, כמה דאת אמר (תהלים קד יא) ישקו כל חיתו שדי.
ב מה כתיב לעילא, המשלח מעינים וגו', ולבתר ישקו כל חיתו שדי (ישברו פראים צמאם), אלין אינון רתיכין דלתתא, דכד ימא נקיט לון, כלהו נקיט לון ושאיב לון בגויה, ולבתר אפיק מיין לסטרא אחרא דאינון רתיכין קדישין דלתתא, ואשקי לון, וכלהו אתמנון ואתפקדון בשמא, כמה דאת אמר (ישעיה מ כו) לכלם בשם יקרא. ובגין כך,

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0