רעיא מהימנא · ח״ג כח ע״ב

פרק ו: רעיא מהימנא · ח״ג כח ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א ועוד אש תמיד תוקד על המזבח - דא אורייתא דאתמר בה הלא כה דברי כאש נאם ה' (ירמיה כג כט). לא תכבה - ודאי דעבירה אינה מכבה תורה, אבל עבירה מכבה מצוה. ומאן דעביד עבירה דמכבה מצוה דאיהי נר - הכי מכבה נר דיליה דאתמר בה נר ה' נשמת אדם (משלי כ כז) מגופיה. והאי הוא 'כבוי' - דאשתאר גופא בחשוכא. והכי מאן דסליק שכינתא מאתרהא - גרים כבוי וחשוכא לההוא אתר. וחשוכא איהי עבירה - ושפחה כי תירש גבירתה (משלי ל כג).
ב וסליקו דמצוה מסטרא דעמי הארץ - להון מכבה מצוה, לקיים בהון ורשעים בחשך ידמו (ש"א ב ט). אבל לגבי מארי תורה - לית ליה כבייה עולמית בהון! בגין דנהרין לה בכמה רזין דאורייתא - דאור - רז אתקרי. ומצות דאורייתא דמקיימין לה רבנן - תורה איהו לגבייהו! לילה ויומם לא תכבה עלייהו! בגין דמקיימין בה והגית בו יומם ולילה (יהושע א ח).

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0