רב מתיבתא · ח״ג קסט ע״א

פרק ל: רב מתיבתא · ח״ג קסט ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אמר ליה: אי חסידא קדישא! ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה - לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא! עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה! דבזמנא דתחיית מתייא - אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא - דכלא אתאביד בקדמיתא בההוא טלא, ויתעבר מניה כל זוהמא, ולבתר יתעביד כחמירא דא, ומניה יתעביד גופא בריה חדתא. כך הכא!
ב אמר ליה רבי שמעון: ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא. אי הוה כגוונא דא בהאי עלמא בר נש דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא?
ג אמר ליה: מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא, בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה. ושאילו דא קמי רב מתיבתא. ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי! מנלן? דכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות (אסתר ה א) - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות - דא רוחא דקודשא, דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא, ואתלבשת ביה אסתר.
ד וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא - דיוקנאה אדמי למלאך אלהים - פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות (אסתר ח טו) - לבוש מלכות ודאי - דיוקנא דההוא עלמא! ועל דא כתיב כי נפל פחד מרדכי עליהם (אסתר ט יז) - פחד מרדכי ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון: כמה מתיקין אינון מלין - זכאה חולקי! והא ידענא דצדיקייא בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות, והכי הוא ודאי.
ה אמר ליה: אוירא דגן עדן - נשיבו דרוח קודשא אינון, ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר, ואתעבידא ליה עטרה. וכך הוה למרדכי דכתיב בלבוש מלכות - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה - דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא - כגוונא דא הוה להון עד דחבו. דכתיב בהו ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (שמות לג ו) - אתפשטו מההוא לבושא.
ו וכן כתיב ביהושע כהנא רבא הסירו הבגדים הצואים מעליו, וכתיב וילבישוהו בגדים (זכריה ג ד ה) - אלין לבושין דההוא עלמא. מהכא מלין קדמאין! ומהכא - דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא - לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא! דכתיב ויסירו הבגדים הצואים מעליו בקדמיתא, ולבתר וילבישוהו בגדים. ומלאך ה' עומד (זכריה ג ה) - מהו עומד? אלא דא היא עטרה דאקרי מלאך ה', דקיימא על רישיהון דצדיקייא. ודא איהו עומד - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן בהאי לבושא דיקר.
ז תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם! כל זמנא דהאי קיים - רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא - הא אחרא זמינא מיד ודאי! דא נפיק ודא עאל. כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא.
ח אמר ליה: תווהנא על מה דכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו (זכריה ג א). וכי יהושע בן יהוצדק כך - שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה! אמר ליה: חסידא קדישא! כמה טמירין סתימין מלין אלין! אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא - לא יכלין למנדע ברזין אלין!
ט אמר ליה: כיון דבר נש בההוא עלמא - מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה? ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה!? אמר ליה: אי חסידא קדישא זכאה חולקך! תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא. דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב - על דא אסטי ליה. מאי טעמא? בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר - מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא, ולא ניחא ליה לשטן.
י ותו דבכל זמנא דלא אתלבש - פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש בההוא לבוש יקר - הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה, ולית ליה דוכרנא בהדיה לעלמין.
יא ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא, אלא על נפשא! דהא כל זמנא דבשרא קיימא - רוחא פקדא עלה דנפשא, ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא - פקדונא דילן איהו לנפשא, דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא. ולא על בשרא.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0