פרק כא: ח״ב יב ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א ויפן כה וכה חמא באלין ן' אתוון דמיחדין ליה ישראל בכל יומא שמע ישראל פעמים דאית בהון כ"ה כ"ה תרי זמני ולא חמא ביה: ויפן כה וכה וגו'. כה וכה אמר רבי אבא, 'כה' חמא, אי הוו ביה עובדין דכשרין, ו'כה', אי זמין לנפקא מניה ברא מעליא. מיד וירא כי אין איש חמא ברוח קודשא דלא זמין לנפקא מניה ברא מעליא,
ב דאמר רבי אבא כמה חייבין אינון בעלמא דמפקי בני מעליא יתיר מאינון זכאין, וההוא ברא מעליא דנפק מן חייבא איהו מעליא יתיר, למהוי טהור מטמא, נהורא מגו חשוכא, חכמתא מגו טפשותא, ודא איהו מעליא מכלא.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0