ח״ב טז ע״ב

פרק לד: ח״ב טז ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א [ויקם מלך חדש וכו' ] רבי יצחק פתח, (שיר א) עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. "עד שהמלך" דא קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (ישעיה מד ו) כה אמר ה' מלך ישראל, וכתיב (דברים לג ה) ויהי בישורון מלך. "במסבו" בין כנפי הכרובים. "נרדי נתן ריחו" דגרמו לאסתלקא מביניהון.
ב דבר אחר: (שיר א יב) עד שהמלך במסבו בעוד דקודשא בריך הוא הוה יהיב אורייתא לישראל, דכתיב (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל וגו', בעוד דהוה כתיב אורייתא לישראל, שבקו ריחיהון טב, ואמרו אלה אלהיך ישראל.
ג דבר אחר: עד שהמלך במסבו, בעוד דהוה קודשא בריך הוא נחית על טורא דסיני למיהב אורייתא לישראל, נרדי נתן ריחו, דכתיב (שם כד ז) נעשה ונשמע.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0