פרק א: ח״ג מב ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א וידבר ה' אל משה לאמר...אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' (ויקרא יב א ב). רבי אלעזר פתח: על משכבי בלילות בקשתי וגו' (שיר ג א) - על משכבי - "במשכבי" מבעי ליה? מהו על משכבי? אלא כנסת ישראל אמרה קמי קודשא בריך הוא ובעאת מניה על גלותא, בגין דהיא יתבה בין שאר עמין עם בנהא ושכיבת לעפרא. ועל דהיא שכיבת בארעא אחרא מסאבא אמרה על משכבי בעינא - דכאיבנא בגלותא! ועל דא בקשתי את שאהבה נפשי לאפקא לי מניה.
ב בקשתיו ולא מצאתיו - דלאו אורחיה לאזדווגא בי אלא בהיכליה. קראתיו ולא ענני - דהא ביני עמין אחרנין יתיבנא, וקליה לא שמעין אלא בנוי דכתיב השמע עם קול אלהים וגו' (דברים ד לג).
ג רבי יצחק אמר: על משכבי בלילות - אמרה כנסת ישראל על משכבי - אתרעמנא קמיה דיהא מזדווג עמי, למחדי לי ולברכא לי בחידו שלים. דהכי תנינן דמִזִווגא דמלכא בכנסת ישראל - כמה צדיקים ירתו ירותת אחסנתא קדישא וכמה ברכאן משתכחי בעלמא.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0