פרק ו: ח״ג מג ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א רבי אלעזר אמר: לאו הכי! דהא כלא דכר ונוקבא כלילן כחדא ומתפרשן לבתר! אבל וילדה זכר - כלילן כחדא מסטרא דימינא! ואם נקבה תלד - כלילן בחד - נוקבא ודכר מסטרא שמאלא. דשלטא סטר שמאלא על סטר ימינא יתיר, ודכורא אתכפיא בימינא דלא שלטא. וכדין ההוא דכר דנפיק מגו נוקבא מסטר שמאלא - כל אורחוי כנוקבא! אבל דכר דנפיק מגו ימינא - הוא שלטא, ונוקבא דנפקא מניה - אתכפיא, דהא סטר שמאלא לא שלטא. ועל דא וילדה זכר כתיב.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0