ח״ב קפו ע״ב

פרק טו: ח״ב קפו ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א וכד ישראל אינון בחמיסר יומין, כדין נטיל לבנוי לפרשא גדפוי עלייהו, ולמחדי עמהון, ועל דא כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי, דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי, ואשתכח ביה פרי. עץ הדר - כמה דאת אמר הוד והדר לפניו (תהלים צו ו). מאי טעמא אקרי הדר, ומאן איהו הדר? אלא דא צדיק.
ב אמאי אקרי הדר - והא אתר טמירא איהו דלית ליה גלויא, וצריכא לאתכסייא תדיר, ולית הדר אלא מאן דאתגלייא ואתחזי? אלא אף על גב דאיהו דרגא טמירא - הדורא איהו דכל גופא, ולא אשתכח הדורא לגופא אלא ביה. מאי טעמא? מאן דלית עמיה האי דרגא - לית ביה הדורא למיעל בבני נשא; קלא לאו עמיה בדבורא (ס"א כדכורא), והדורא (ס"א ודבורא) דקלא אתפסק מניה, דיקנא והדורא דדיקנא לאו עמיה. ואף על גב דאתכסייא ההוא דרגא - כל הדורא דגופא ביה תליא. ואתכסי ואתגלייא. ובגין כך עץ הדר, איהו עץ דכל הדורא דגופא ביה תליא, ודא איהו עץ עושה פרי (בראשית א יב).
ג כפת תמרים, הכא אתכלילת אתתא בבעלה בלא פרודא, כפות תמרים כחדא, וענף עץ עבות תלתא, ועלין דיליה, דא בסטרא דא, ודא בסטרא דא, וחד דשליט עלייהו, וערבי נחל תרין, דלית להו ריחא וטעמא, כשוקין בבני נשא, (ובגין כך) לולב נטיל כלהו, כחוטא דשדרה קיימא דגופא, ומה דנפיק לבר טפח, הכי הוא, בגין לאשלמא, ולאפקא כלא, ולשמשא כדקא חזי, (ובגין כך)
ד בהני זינין בעי בר נש לאתחזאה קמי קודשא בריך הוא. עלין וטרפין דהני תמרים, אינון כל שאר חילין, דאתאחדן באינון כנויין דקודשא בריך הוא אקרי בהון, בגין דבעינן (ס"א לאתחדתא) לתתא כגוונא דלעילא, דלית לך מלה בעלמא דלא אית לה דוגמא לעילא, כגוונא דלעילא הכי אית לתתא. ובעו ישראל לאתאחדא ברזא דא דמהימנותא קמי קודשא בריך הוא,

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0