ח״ב קלט ע״ב

פרק כה: ח״ב קלט ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א רבי שמעון ארים ידוי ובריך לרבי אלעזר בריה. פתח ואמר מי העיר ממזרח וגו' (ישעיה מא ב) האי קרא אוקימנא ואתמר, אבל רזא דחכמתא איהו. מי - רזא דעלמא עלאה איהו, דהא מתמן נפקא שירותא לאתגליא רזא דמהימנותא, והא אוקימנא.
ב תו, מי - טמירא דכל טמירין, דלא אתידע ולא אתגלייא כלל, גלי יקריה לאשתמודעא מההוא אתר דאקרי מזרח, דהא מתמן שירותא דכל רזא דמהימנותא, ונהורא לאתגלייא. ולבתר צדק יקראהו לרגלו, דהא צדק גלי גבורתא עלאה, ושולטניה דקודשא בריך הוא, ולהאי צדק אשלטיה על עלמין כלהו, לדברא לון ולאתקנא לון כדקא יאות, ועל דא יתן לפניו גוים ומלכים ירד (שם שם), דהא כל מלכין דעלמא ברשותא דהאי צדק קיימין, כמה דאת אמר והוא ישפוט תבל בצדק (תהלים ט ט).
ג תו צדק יקראהו לרגלו - מאן קרי למאן? אלא צדק איהו קארי תדיר לאספקלריאה דנהרא ולא שכיך לעלמין, וצדק קאים תדיר לרגלוי, דלא אתעדי מתמן, וקארי ולא שכיך. הדא הוא דכתיב אלהי"ם אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל (שם פג ב). והשתא קודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגינן! (ורבי) אלעזר ברי קרי לנהורא עלאה ולא שכיך! זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי! (ס"א והשתא אלעזר ברי קרי לנהורא עלאה ולא שכיך, וקודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגיניה, זכאה חולקי, וזכאה חולקיהון דצדיקייא).

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0