ח״ב קמח ע״א

פרק לה: ח״ב קמח ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א לשעתא הוה, דכתיב ורוח אלהי"ם לבשה את זכריה (דה"ב כד כ). ואם תאמר הא ירמיהו, דכתיב ביה בטרם אצרך בבטן ידעתיך (ירמיה א ה)? והא אחרנין? אלא כלהו לא זכו לנבואה ולכהונה עלאה כאהרן, דהא אהרן זכה בנבואה עלאה על כל שאר כהני, וזכה בכהונה על כלהו.
ב משה זכה בנבואה ושימש בכהונה עלאה, שמואל זכה בתרווייהו, מה משה הוה קרי וקודשא בריך הוא אתיב ליה מיד, אוף שמואל כתיב ביה הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות וגו' (ש"א יב יז), אבל לא סליק לדרגא עלאה כמשה, מה אהרן הוה משמש בכהונה גבי קודשא בריך הוא, אוף שמואל הוה משמש קמי קודשא בריך הוא, אבל לא סליק בשמושא עלאה כאהרן.
ג ומלה הכי הוא, תלתא אינון דהוו נביאי מהימני ושימשו בכהונה, חד משה וחד אהרן וחד שמואל, ואי תימא שמואל לא שימש בכהונה, אלא אחרא הוה דשימש בכהונה, ומנו ירמיהו, לאו הכי, דהא כתיב מן הכהנים אשר בענתות (ירמיה א א) - מן הכהנים הוה אבל לא שימש, ושמואל ביומי דעלי שימש, ומשה שימש זמנא חדא, כל אינון שבעה ימי מלואים.
ד שמואל זכה לנער, דכתיב והנער נער (ש"א א כד), ושמואל משרת (ש"א ב יח), ובגין דקיימא בהאי דרגא, ודאי איהו כמשה ואהרן, מאן דנטיל להאי נער וזכי ביה, זכי באינון דרגין עלאין דקיימן בהו משה ואהרן.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0