מד כי על רחמך הרבים אנו בטוחים וגו' ובאומרו ה' שמעה וגו' ראינו אדם אחד אדמוני ביותר ואחריו אדם אחד לבן כשלג ואמרנו יום בשורה הוא ומשר התורה באו וישבו עמנו וזקני תפס בי מהיד ונחזקתי ידי מידו וקמתי משם וישבתי אצל האנשים האלו ואמרתי אליהם אשביעכם בשר התורה שלא תזוזו מכאן עד בא שאלתי ואמרתי להם מהיכן המילה יוצא ואמרו לי פה אחד גם שניהם גימל בגימל, ר"ל נעלם ג' ימל ואמרתי להם א"כ יכתוב ימול לכם כל זכר מאי המול ימול, אמרו לי המל בחיך ימול בלשון ר"ל המל בחכמה הנקרא חיך, ימול בינה הנקראת לשון, והנה חיך ולשון בראש הנקרא כתר עליון ראש העליון, ואמרתי להם הכניסו דבריכם באזני ואמרו החכמה אב הבנים, והבינה אם הבנים, חסד יניקתו מהאב כרחם אב על בנים, והפחד יניקתו מהבינה, קו ירוק מלך העולם והאב מלא רחמים וע"כ נקרא המל שאין שם ערלה חלילה, וע"כ ימול לנער לבער הערלה אחיזת הטומאה, ולכן באה המצוה לאברהם איש החסד לבער הערלה ולגלות אור העטרה המכוסה בחשך, וזהו ביום הח' ימול מי ימול המל ימול לבער דין מהמלך היא אם הבנים, וע"כ המצוה באיש ולא באשה, וכאשר ימול המעור הוא היסוד כן הבינה יתרחק הערלה אחיזת הטומאה תבער הירקרוקית מהבינה ואין המצוה הזאת בלילה שאין דין מבער דין, וע"כ אברהם לא הורשה לשמש עם שרה כל זמן שלא נטהר מן הערלה כי מהש"י בא אליו הידיעה והמילה בסוף האדם הוא המעור כי שם קיבוץ הקליפות והערלות ולא בהלשון שהדין בלשון מצד דיבוק הערלה ביסוד והאדם בשמטה שעברה לא חסר ממנו דבר כי אז השלום תם ונשלם, אך בזו השמטה היצר דבוק עם האדם ע"כ צריך תיקון הוא שאמר לאברהם להטיף ממנו דם ברית וגם מן הדין היה למול תכף שיצא מן הבטן עם חתוך טבורו כי אין לאחר בזרע ישראל הקדושים דבוק הערלה אבל בעבור שצריך להיות שבעת ימים תחת אמו הם ז' ימי בראשית אמו היא הבינה שצריך ובח' ימול כי בכלל יעבור השבת כי אין למולו עד שיעבור גם השבת הנקראת זאת, כענין הנודר לגרש את אשתו מקיימה אצלו ז' ימים ואח"כ מגרש ואין מתירין לו והכוונה שהנדר רומז בבינה וירד עד העטרה היא השבת, וגם אין למולו ביום ז' כי צריך לשוב בח' שיום ח' רומז ביסוד הוא המעור כי עד העטרה הוא עשר כשתמנה מלמעלה למטה כענין ז' ימים יהיה עם אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן, והנה גם זה הרוצה לראות פני המלך אין לבא זולת השוער הוא השבת, והנה דין הבהמה כדין האדם לענין הסוד כי אפשר גם זה העברת הז' ימים משום חסרון המילה שבו להרמיז שהוא מהול אף שאינו מהול: