פרק לה
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א צַדִּיקַיָּא, אִתְדַּחְיָין מִתַּמָּן,
ב בָּהּ רְשִׁימִין וּמְצוּיָירִין וּמִתְחַקְּקִין דִּיּוֹקְנִין דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין, צִיּוּרָא דְאָדָם רְשִׁימָא תַּמָּן, וְאִיהוּ דְּמוּת אָדָם,
ג רְשִׁימָא דְאַרְיֵה תַּמָּן לִימִינָא, וּרְשִׁימָא דְשׁוֹר לִשְׂמָאלָא, וּרְשִׁימָא דְנִשְׁרָא בְאֶמְצָעִיתָא,
ד וְרָזָא דְמִלָּה וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעִִתָּם וכו' (יחזקאל א י), לְכָל חֵיוָתָא אַרְבַּע אַנְפִּין, אִלֵּין אַרְבַּע אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְה׳, דְּנָהִיר בְּהוֹן,
ה מַלְכָּא דְכֻלְּהוּ חֵיוָון דָּא אָדָם, דְּאִיהוּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דְּסָלִיק בְּחֻשְׁבָּן חָד,
ו דְּמוּת אָדָם דָּא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דְאִיהִי דִיּוֹקְנֵיהּ. אִיהִי חוֹתָם דִּילֵיהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שיר ח ו) שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,
ז דְּהָכִי אָמְרַת שְׁכִינְתָּא, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלַּק לְעִילָא, דִיּוֹקְנָךְ לָא אִתְעַדֵּי מִנָּאִי לְעָלַם,
ח כְּהַהוּא חוֹתָם דִּבְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ רְשִׁימוּ דְּמָארֵי חוֹתָמָא, לָא אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא דְחוֹתָמָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ,
ט כִּרְשִׁימוּ דִּתְּפִלִּין דְּיָד דְּאִינוּן לָקֳבֵל לִבָּא, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעִִךָ, כִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא דְאִינוּן תַּלְיָין רְצוּעִין לְכָל סִטְרִין עַל לִבָּא וּדְרוֹעָא, וּבְהוֹן אִינוּן רְשִׁימִין דְּאִינוּן עַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא,
י וְעוֹד שִׂימֵנִי כַחוֹתָם דָּא חוֹתָם דְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהוּא אוֹת בְּרִית שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָמִים טוֹבִים.
יא כִּי עַזָּה כַמָּוְת אַהֲבָה, תַּקִּיפָא אִיהִי אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא מִיִּשְׂרָאֵל, כִּפְרִישׁוּ דְּנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא מִגּוּפָא,
יב וְתוּ כִּי עַזָּה כַמָּוְת אַהֲבָה, כַּד יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִין שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִרְחִימוּ, וְאָמְרִי הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה,
יג קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהִי מְקַנֵּי עֲלַיְיהוּ, בְזִמְנָא דְיִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, דְאִיהוּ יְהֵא בְהַהוּא זִמְנָא קַנָּא וְנוֹקֵם וּבַעַל חֵמָה,
יד רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְעַר שְׂמָאלָא בְשַׁלְהוֹבִין דִּילֵיהּ, דְּאִנּוּן רִשְׁפֵּי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶת י"הּ, וְיוֹקִיד כַּמָּה הֵיכָלִין דְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, וְיִטּוֹל נוּקְמִין מֵעֲמָלֵק, דְּאִיהוּ אוֹמֵי בִתְרֵין אַתְוָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְאִינוּן י"ה, לְנָטְלָא נוּקְמָא מִנֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יז טז) וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס י"הּ, וְדָא אִיהוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת י"הּ.
טו וְיִשְׂרָאֵל אָמְרִין, רִבּוֹן עָלְמַא, אַף עַל גַּב דַּאֲנָא בְגָלוּתָא מְרַחֲקָא מִמָּךְ, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, וְלָא יִתְעַדִּי מִינָּן דִּיּוֹקְנָךְ, דְּאִיהִי חוֹתָם דִּילָךְ, שְׁכִינְתָּא דִילָךְ, דִּבְגִינָהּ אַנְתְּ הֲוִית דָּכִיר לָן בְּגָלוּתָא, וְחוֹתָמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַדַּאי אִיהִי שְׁכִינְתָּא. בְּרֵאשִׁית בָּרָא,
טז ב' אִיהִי וַדַּאי, בָּהּ פָּתְחַת אוֹרַיְיתָא בְּב', וְדָא בְּרֵאשִׁית ב' רֵאשִׁית, ב' אִיהוּ וַדַּאי, אוֹצָרָא דְכֹלָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר (ישעיהו לג ו) יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ:
יח זמנין סגיאין אינון באורייתא ראשית, וכל חד אתפרש באתריה,
יט קדמאה איהו ה׳ קנני ראשית דרכו (משלי ח כב), ודא אורייתא, דאית בה טעמי ונקודי ואתוון, וכמה פקודין דעשה ולא תעשה, דכלהו תליין בשם ה׳, הדא הוא דכתיב (שמות ג טו) זה שמי לעלם וכו', שמ"י עם י"ה שס"ה, זכר"י עם ו"ה רמ"ח, שס"ה משמאלא מדחילו דגבורה אתיהיבו, פחד יצחק).
כ בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן יִרְאַ"ת, מָה אִשְׁתָּאַר מֵאִינוּן אַתְוָון, ש"ב, וְרָזָא דְמִלָּה שָׁב
ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל