תקוני הזהר מח

פרק מח

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (שמות לא יד) מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, דְּעָאלוּ אוֹיְבִים בֶּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר יט יג) אֶת מִקְדַּשׁ ה׳ טִמֵּא, חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ (איכה ב ב), וְשִׁפְחָה עָאלַת בַּאֲתַר דִּגְבִירָה, דְּאִיהִי נִדָּה שִׁפְחָה גוֹיָה זוֹנָה, וְסָאִיבַת אַתְרָהָא, דְתַמָּן הֲוָה נְיָיחָא דִשְׁכִינְתָּא, וְקָלָא הֲוָה נָחִית וְאָמַר, יְרֵא שַׁבָּת, וְאִיהִי לָא עָבְדַת כַּךְ, אֶלָּא חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ, וּבָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן,
ב בְּהַהוּא זִמְנָא שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיהָ, וְאָמְרַת שִׁפְחָה, לַאו הַאי כְּגַוְונָא דְעָבְדַת שָׂרַי לְשִׁפְחָה דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טז ח) מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת,
ג אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּרַתָּא דְרָשָׁע חַיָּיבָא, וְהָא אַף עַל גַּב דְּשָׂרַי תָּרְכַת לָהּ, אֲנָא רְחִימְנָא עֲלָהּ וְעַל בְּנָהּ, וְאַתּוּן לָא עֲבַדְתּוּן הָכִי, אֶלָּא גְרַמְתּוּן (נ"א גמלתון) בִּישׁ תְּחוֹת טָב, אֲנָא אוֹמֵינָא לְאַעֲבָרָא מַלְכוּתָא חַיָּיבָא מֵעָלְמָא, וְלָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי עַד דְּיִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא יְהֵא חֶדְוָה קֳדָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא י) וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:
ד בְּרֵאשִׁית שִׁי"ר תָּאֵ"ב, וְהָא אִיהוּ שִׁיר מְשׁוּבָּח מִכָּל הַשִּׁירִים, תָּאֵב מִכָּל הַשִּׁירִים, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, הָכִי אוּקְמוּהוּ,
ה וְהַאי שִׁיר מָתַי יִתְעַר, בְּזִמְנָא דְיִתְאַבְּדוּן סמא"ל וּמְמַנָּן דִּילֵיהּ חַיָּיבַיָּא מִן עָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה (שמות טו א), אָז שָׁר לָא כְתִיב אֶלָּא יָשִׁיר, וְהָא אוּקְמוּהוּ.
ו וְהַאי שִׁיר בְּאָז, סְלִיק בְּפוּמָא, אֲבָל שִׁיר אִיהוּ וַדַּאי חָכְמַת שְׁלֹמֹה, בְּהַהוּא זִמְנָא וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה (מלכים א ה י).
ז וּמָאן סָלִיק לָהּ לְאַתְרָהּ, דָּא מֹשֶׁה, וְרָזָא דְמִלָּה אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, בְּאָן סָלִיק לָהּ בְּתַלְשָׁא, הַאי תַּגָּא דְתַלְשָׁא אִיהִי י' יָשִׁיר,
ח וְתָקוּם מִן ה' דְמֹשֶׁה וְשַׁרְיָא עַל רֵישָׁא דְו', וְאִתְעֲבִידַת תַּגָּא ז', וְסָלִיק לָהּ עַד אֲתַר דְּאִתְגְּזַרַת מִתַּמָּן.
ט כַּד סָלְקָא לְגַבֵּי י' עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת שִׁיר זָכָר, וְכַד נָחְתָא לְגַבֵּי ה' אִתְקְרִיאַת שִׁירָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה׳ וְגוֹמֵר, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (תהלים קיח כב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים וְגוֹמֵר,
י דְּאִיהִי אַבְנָא דִי מְחָת לְצַלְמָא דַעֲבוֹדָה זָרָה,
יא בְּהַהִיא זִמְנָא דְאִתְמַחִי צַלְמָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דִיּוֹקְנָא בִישָׁא, אִתְּמַר בָּהּ (דניאל ב לה) וְאַבְנָא דִי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ו ג) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ,
יב וְהָכִי סְלִיקַת עַד דְּלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ אֲתַר, וְשָׁאֲלִין מַלְאָכִין בְּגִינָהּ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, וְלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ שִׁיעוּרָא, עַד דְּאָמְרִין בָּרוּךְ כְּבוֹד ה׳ מִמְּקוֹמוֹ, בְּגִין דְּסָלְקָא לֵיהּ עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ י' רֵישָׁא דְא'.
יג וּבְאָן סְלִיקַת בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו', עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, כַּד סְלִיקַת עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ אִתְּמַר בָּה (משלי יב ד) אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעִִלָהּ, וְכַד נְחִיתַת תְּחוֹתֵיהּ אִתְקְרִיאַת בַּת זוּגֵיהּ יִחוּדֵיהּ.

ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל