פרק נו
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א וְאִתְקַשַּׁר בְּה' דְּאַבְרָהָם, דְּאִיהוּ חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים מֹשֶׁה, וּמִיָּד דְּאִשְׁתַּלִּים אִתְגַּלְיָא עֲלֵיהּ יְמִינָא, וְדָא הוּא (ישעיה נג א) וּזְרוֹעַ ה׳ עַל מִי נִגְלָתָה.
ב חֲמִשָּׁאָה בְּנִגּוּן, בְּגִין דְּהַאי נִיגוּן סָלִיק מִנֵּיהּ כַּמָּה נְגִינוֹת, עוּלֵימָן מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְּמִתַּמָּן רוּחַ צָפוֹן הֲוָה נָחֲתָא בְכִנּוֹר דָּוִד וַהֲוָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ג טו) וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וְגוֹמֵר.
ג וּמִתַּמָּן רְעַמִין נָפְקִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כו יד) וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן,
ד וּמִתַּמָּן (ישעיה כד יט) רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ בִּתְרוּעָה, מִסִּטְרָא דְמַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ בִּתְקִיעָה, פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ בִּשְׁבָרִים,
ה בְּהַהוּא זִמְנָא תְּלַת אֲבָהָן מִתְקַשְּׁרִין בִּגְבוּרָה, וְאִתְעֲבִידוּ בָהּ תְּרוּעָה שְׁבָרִים תְּקִיעָה, וּבְהוֹן רֹעָה הִתְרוֹעֲעָה וְגוֹמֵר, וְדָא יְהֵא בְסוֹף יוֹמַיָּא, וְכָל אָתִין אִלֵּין בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל יְהוֹן, בְּגִין דְּתַמָּן חֶבְרוֹן דַּאֲבָהָן תַּמָּן קְבוּרִים.
ו שְׁתִיתָאָה הַלְלוּיָהּ הַלְלוּהוּ וְדָא ה"ו, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (שמות יב מב) לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַה׳, וְדָא אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא,
ז וְרָזָא דְמִלָּה (ירמיה לא ו) הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה׳ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּים קְרָא (מיכה ז טו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.
ח וְרָזָא דְמִלָּה (קהלת א ט) מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁ"יִּהְיֶה, וּבֵיהּ (תהלים לג יד) מִ"מְּכוֹן שִׁ"בְתּוֹ הִ"שְׁגִּיחַ, בְּגִין דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא,
ט בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים רָזָא דְמַתְנִיתִין דְּאָמַר אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע, וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ דְּהַיְינוּ אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁתִיתָאָה.
י וּבְגִין דְּלָא יַפְרִישׁוּ בֵּין שֵׁשׁ דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבֵין שֶׁבַע דְּאִיהִי בַת זוּגֵיהּ, צָרִיךְ לְבַעֲרָא שְׂאוֹר וְחָמֵץ דְּאִינוּן עִרֶב רַב, דְּלָא יִתְחַזְיָין בֵּין שֵׁשׁ דְּאִיהוּ ו', וּבֵין שֶׁבַע דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם קיט קסד) שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ,
יא בְּגִין דְּעִרֶב רַב אַפְרִישׁוּ בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע בְּמַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לב א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה, וְאוּקְמוּהוּ בַשֵּׁשׁ, בְּאִלֵּין שִׁית שַׁעִִתִּין עֲבַדוּ יָת עִִגְלָא, וְאַפְרִישׁוּ בֵּין ו"ה דְּאִינוּן שֵׁשׁ לְשֶׁבַע, הָכִי יַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע.
יב דִּבְגִינַיְיהוּ הֲוַת מַצָּה פְּרוּסָה לֶחֶם עֹנִי עָנִי וַדַּאי,
יג וּבְהַהוּא זִמְנָא תְּהֵא שְׁלֵימָה כְּגַוְונָא דַחֲבֵרְתָּה דְאִיהִי מַצָּה שְׁלֵימָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ל כו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה,
יד וְאַמַּאי הֲוַת מַצָּה פְּרוּסָה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנָּהּ ו' רֶגֶל דִּילָהּ לְמֶהֱוֵי בֵּיהּ כְּמִצְוָה, וּמַצָּה פְּרוּסָה אִשְׁתְּאָרַת ד', וּבְגִין דָּא מַצָּה פְּרוּסָה ד', מַצָּה שְׁלֵימָה ה',
טו וּבְגִין דָּא אָמְרִין הַלֵּל גָּמוּר וְהַלֵּל שֶׁאֵינוֹ גָמוּר בַּפֶּסַח, לָקֳבֵל מַצָּה שְׁלֵימָה וּמַצָּה פְּרוּסָה.
טז וְאָמְרִין מָרוֹר, עַל שֵׁם ו' דְּאִתְפַּרַשׁ מִן ה', וְדָא גָרִים לוֹן דְּוַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, אִיהוּ מָרוֹר וְאִיהִי מָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (רות א כ) קְרֶאןָ לִי מָרָה כִּי הֵמַר שד"י לִי, בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּקֻשְׁיָא, בְּחֹמֶר בְּקַל וָחֹמֶר, בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא.
יז וּמָאן גָּרִים דָּא, י' מִן שד"י רְשִׁימוּ דִבְרִית, דְּיָהִיב מֹשֶׁה בְּעִרֶב רַב,
יח בְּגִין דָּא נָחִית מֹשֶׁה מִדַּרְגֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב ז) לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַמְּךָ וְלֹא עַמִּי,
יט וְעַל יָדֵיהּ עֲתִידָה שְׁכִינְתָּא לְיַחֲדָא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּאִיהוּ אַפְרִישׁ לוֹן, צָרִיךְ לְיַחֲדָא לוֹן, לְתַקְנָא בַּמֶּה דְחָאב,
כ קָמוּ כֻלְּהוּ חַבְרַיָּא וְנָשְׁקוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ אִי לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַי.
כא שְׁבִיעָאָה בְּנִצּוּחַ דְּאִיהוּ נֶצַח יִשְׂרָאֵל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שמואל א טו כט) וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים כב א) לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית (שם יב א), מָאן שְׁמִינִית הוֹד, וְאִיהוּ נֶצַח עֲלֵיהּ.
כב תְּמִינָאָה בְּהוֹדָאָה, וּבֵיהּ הֲוָה מְשַׁבַּח דָּוִד הוֹדוּ לַה׳, וְדָא הוֹד וַדַּאי, לַמְנַצֵּחַ הוֹדוּ, בְּהוֹן רְמִיזִין נֶצַח וָהוֹד, וְאִינוּן נִסִּין,
כג וּבֵיהּ שַׁבַּח מֹשֶׁה אָז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, בְּגִין דְּאִיהוּ הוֹד דִּיְהִיב לְמֹשֶׁה, (ישעיה נח ז) אָז תִּקְרָא וַה׳ יַעֲנֶה,
כד וְאִיהוּ תְּמַנְיָא יוֹמִין דְּמִילָה, וּבַתְרֵיהּ בְּרִית דְּאִיהוּ יְסוֹד צַדִּיקָא דְעָלְמָא, וּבֵיהּ אִתְגַּלְיָא י'
ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל