תקוני הזהר צב

פרק צב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א דְּמַלְכָּא, אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי,
ב וְכַד שַׁרְיָיא בְּפִימָא דְמַלְכָּא מִיָּד פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ,
ג וְכַד אִיהִי מְרַחֲקָא הֲלָכָה מִמֹּשֶׁה, שְׁכִינְתָּא אִיהִי רִיב לַה׳ לְתַתָּא, וְכַד לַאו אִיהִי בִדְרוֹעוֹי קַבָּלָה,
ד אִיהִי רִיב לְעִילָא. וּבְגִין דָּא שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה׳, אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן, מַאי רִיב דִּלְהוֹן, דָּא שְׁכִינְתָּא,
ה וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון רִי"ב אִיהוּ רַבִּ"י, דְּאִיהוּ רַבִּי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעִמֵּיהּ אִיהִי שְׁכִינְתָּא רִיב,
ו וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תְּרֵי תַּנָּאֵי, אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנָּאִי"ם, מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין צַדִּיק וָצֶדֶק.
ז דָּבָר אַחֵר שִׁמְעוּ הָרִים, מָאן הָרִים אִלֵּין תְּלַת נְקוּדִין דְּאִינוּן סֶגוֹ"ל, וְהָאֵיתָנִים אִלֵּין תְּרֵין נְקוּדִין דְּאִינוּן צֵרִ"י,
ח וְעוֹד שִׁמְעוּ הָרִים מָאן הָרִים אִלֵּין תְּלַת נְקוּדִין תִּנְיָינִין דְּאִינוּן שׁוּרֵ"ק, וְאֵיתָנִים אִינוּן תְּרֵין נְקוּדִין תִּנְיָינִין דְּאִינוּן שְׁבָ"א.
ט מַאי רִיב ה׳ דָּא חִירֵ"ק, רִיב ה׳ לְעִילָא חוֹלֵ"ם, רִיב ה׳ לְתַתָּא חִירֵ"ק, תְּרֵי רִיבוֹת אִינוּן עַל שׁוּרֵ"ק, דְּאִיהוּ (חד) צַדִּיק קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ,
י (עמודא דאמצעיתא) כַּד אִיהוּ מִתְרַחֵק מִנַּיְיהוּ אִיהוּ רִיב, וְכַד מִתְקַשֵּׁר בֵּין תַּרְוַיְיהוּ אִיהוּ רַבִּי, וְאִיהוּ שָׁלוֹם, וְאִיהוּ קֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מד ל) וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ.
יא וְעוֹד תְּרֵי רִיבוֹת אִינוּן, חַד צַדִּיק, וְחַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, חַד אִיהוּ רִיב בֵּין אַבָּא וְאִמָּא, דְאִנּוּן קָמֵ"ץ וּפַתַ"ח, דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ רִיב בֵּינַיְיהוּ, (נ"א דאינון ריב בין אבא ואימא דאנון, קמ"ץ ופת"ח, ואמאי אינון ריב בינייהו), בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְלֵית לָהּ מְזוֹנָא בְגָלוּתָא,
יב בְגִין דְּתַרְעָא אִיהוּ פַתַ"ח, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים קמה טז) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ, דְאִיהוּ י' חָכְמָה, קָמֵ"ץ סָתוּם, עֲלֵיהּ אִתְּמַר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַ"י,
יג וְדָא חַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ כְּלִיל חַ"י בִּרְכָאָן, אִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ בִּצְלוֹתָא דְאִיהוּ שְׁכִינְתָּא, וּבְגִין דָּא אִיהוּ צְלוֹתָא יְבֵשָׁה, בְּגִינַיְהוּ אִיהוּ רִיב בֵּין אַבָּא וְאִימָּא.
יד וְכַד אִתְפַּתַּח קָמֵ"ץ בְּפַתָ"ח דְּאִיהוּ תַרְעָא דִילֵיהּ, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נָחִית מָלֵא,
טו וּמְהַלֵּךְ חָמֵשׁ מְאָה שְׁנִין, עַד דְּמָטוּ לְחַ"י עָלְמִין (דאיהו כליל ח"י ברכאן), וְאִתְמַלָּא מִנַּיְיהוּ, וּמִנֵּיהּ אִתְשַׁקְיָיא לִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי צְלוֹתָא, וּמַאי דַּהֲוָה יַבָּשָׁה קָרָא לֵיה אֶרֶץ,
טז הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א ו) וַיִּקְרָא אלהי"ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, לְמֶעִִבַּד פֵּרִין וְאִיבִּין, דְּאִינוּן אַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם יא) וַיֹּאמֶר אלהי"ם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא.
יז וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כַּד סָלִיק לְאַבָּא וְאִימָּא לְנַחֲתָא מְזוֹנָא מִתַּמָּן, קָלֵיהּ סָלְקָא עַל כָּל אִינוּן נְחָלִין וּמַבּוּעִין, וְכַד נָחְתָא קָלֵיהּ נָחְתָא עַל כָּל אִינוּן נְחָלִין וּמַבּוּעִין דְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צג ג) נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה׳, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם,
יח נָשְׂאוּ נְהָרוֹת אִלֵּין אִינוּן תְּרֵין נְקוּדִין דְּאִינוּן צֵרִ"י, מָאן אִיהוּ דְסָלִיק עַל גַּבַּיְיהוּ בִתְרֵין דְּרוֹעִין, דָּא חוֹלֵ"ם, וּבֵיהּ אִתְעֲבִידוּ סֶגוֹלְתָּ"א, וּמָאן אִיהוּ דְנָחִית תְּחוֹתַיְיהוּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין, דָּא חִירֵ"ק, וּבֵיהּ אִתְעֲבִידוּ סֶגוֹ"ל.
יט בְּהַהוּא זִמְנָא נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, דְּאִיהוּ קוֹל יַעֲקֹב, קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּלְאָן סָלְקִין לֵיהּ לְגַבֵּי אַבָּא וְאִימָּא, וְכַד נָחִית נָחִית בִּתְרֵין נְקוּדִין דְּאִינוּן שְׁבָ"א תְּרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם, כְּגוֹן עַל כָּתֵף יִשָּׂאוּ
כ (במדבר ז ט). (ואבא נחית) בַּצַּדִּיק, דְּאִיהוּ שׁוּרֵ"ק בִּנְקוּדַת (חיר"ק) חֲדָא, כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן (דברים לג כא), קִשּׁוּרָא דִתְרֵין יַרְכִין דִּקְשׁוֹט, דְּאִיהוּ דָּכְיָם, דָּךְ יָם, דָּ"ךְ דִּכְלִיל כ"ד אַתְוָון דְּיִחוּדָא תִּנְיָינָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים עד כד) אַל יָשׁוֹב דַּךְ נִכְלָם,
כא דָּ"ךְ אִיהוּ בְּכ"ד סְפָרִים דְּאוֹרַיְיתָא, וּשְׁכִינְתָּא (בראשית כד טו) וְכַדָּ"הּ עַל שִׁכְמָהּ, וְכַד צַדִּיק אִיהוּ מָלֵא מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם טז) וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. סְלִיקַת הַאי נְקוּדָה דְאִיהוּ חַד שׁוּרֵ"ק עַל תְּרֵין דְּאִינוּן שְׁבָ"א, וְאִתְעֲבִידוּ שׁוּרֵ"ק,
כב בָּתַר דְּאִיהוּ מַלְיָא מִסִּטְרָא דִילֵיהּ וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל,
כג וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעַל שִׁכְמָהּ, כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל, כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם,
כד סְלִיקַת וַדַּאי מִגָּלוּתָא לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ,
כה בְּהַאי שַׁעִִתָּא

ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל