פרק קכא
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א תַּתָּאָה, דְאִיהִי תְּמוּרָה בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ, וְאִינוּן ה"ה, וְזֹאת דָּא בֵן וּבַת, יִשְׂרָאֵל דָּא אָב,
ב וּבְגִין דָּא לְתַתָּא אִיהוּ תְּמוּרוֹת אַתְוָון ה׳ בְּאדנ"י, אֲבָל לְעָלְמָא דְאָתֵי לֵית תְּמוּרָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא,
ג בָעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּה׳ וְנִקְרָא בְּאדנ"י, וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב בְּה׳ וְנִקְרָא בְּה׳.
ד וְעוֹד שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, דָּא גוּפָא דְאִיהִי אִתְּתָא כְּלִי דִילֵיהּ, וְדָא מטטרו"ן, וְנָתַן לְרֵעִהוּ, דִּלְזִמְנִין אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּלְזִמְנִין צַדִּיק, וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְעוּדָה בֵּיהּ, וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה הִיא תְּמוּרָה בֵּיהּ,
ה וְדָא אִיהוּ גַּן נָעוּל, וּבֵיהּ מַעִִיָן חָתוּם, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, י' כְּלִילָא מֵעִִשֶׂר סְפִירָן, י' מִן מיטטרו"ן.
ו כָּל סְפִירָן פּוֹעֲלִים בֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא שְׁפָלָה, וּבֵיהּ יִבּוּם וַחֲלִיצָה וְגֵט פִּטּוּרִין,
ז וְכָל אַתְוָון בֵּיהּ אִינוּן תְּמוּרֹת, כְּגוֹן מצפ"ץ, וְאִיהוּ נְעִילַת חַגִּין וְזִמְנִין וְיוֹמִין טָבִין, נְעִילַת דֶּלֶת בִּפְנֵי לווִֹין,
ח בַּיּוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאִיהִי עָלְמָא דְאָתֵי, לָא אִתְקְרֵי ה׳ בְּאדנ"י דְּאִיהִי דִין, וְאִיהוּ נַעַל, נְעִילַת דֶּלֶת, וְאֵינוֹ נוֹעִל הַדֶּלֶת, אֶלָּא אִיהִי פְּתִיחָא לְקַבֵּל שָׁבִים,
ט וּבְגִין דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, דְּלֵית יִחוּדָא בֵּיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא, דִּלְזִמְנִין אִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְאִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְזִמְנִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא.
י וּבְגִין דָּא עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשַׁבָּת, דִּבְיוֹמִין דְּחוֹל דְּשַׁלִּיט מטטרו"ן אִתְּמַר (יחזקאל מד ב) יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בֵּיהּ אִיהִי סְגִירָא תַרְעָא, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, יִפָּתֵחַ תַּרְעָא, וְתַפִּיק מִינָהּ שְׁכִינְתָּא לְאִתְיַיחֲדָא עִם בַּעִִלָהּ,
יא וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרִיאַת כּוֹס מָלֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג כג) וּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳ יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה, דִּבְיוֹמִין דְּחוֹל אִתְקְרִיאַת יַבָּשָׁה בְּמטטרו"ן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א ט) וַיֹּאמֶר אלהי"ם יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.
יב וּבְזִמְנָא דְאִתְמְלִיאַת אִתְּמַר עֲלָהּ (תהלים קטז יג) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא, כּוֹ"ס אִיהִי אלהי"ם בְּחֻשְׁבַּן, דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן כִּנּוּ"י, בְּמַאי אִתְמְלִיאַת בְּאָת י', וְאִתְעֲבִידַת כּוֹסִי רְוָיָה, וּבְגִין דָּא כּוֹס צָרִיךְ עֲשָׂרָה דְבָרִים וכו'.
יג קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ (תהלים כז ג), בְּזֹאת בְּוַדַּאי אֲנָא בָּעִינָא לְאִתְתַּקְּפָא, בְּהַאי קְרָא דְּדָוִד,
יד קוּם דָּוִד הָא זֹאת דִּילָךְ לְגַבָּן,
טו אַהֲרֹן כַּהֲנָא קוּם מִשִּׁנְּתָךְ הָא זֹאת דִּילָךְ לְגַבָּן, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ויקרא טז ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ,
טז קוּם רַעִִיָא מְהֵימְנָא לְאַגָּנָא עַל זֹאת דִּילָךְ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (דברים ד מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה, דְהָא כַּמָּה מָארֵי מַגִּיחֵי קְרָבָא קָא אַתְיָין לְאַגָּחָא עֲלָהּ,
יז קוּמוּ נְבִיאֵי קְשׁוֹט דְּהָא זֹאת דִּילְכוֹן לְגַבָּן, דְּקָא הֲוִיתוּן מִתְנַבְּאִין, עֲלָהּ אִתְּמַר (ירמיה ט כב) אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ וְגוֹמֵר כִּי אִם בְּזֹאת, זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ (איכה ג כא).
יח קוּמוּ אֲבָהָן מָארֵי דִבְרִית, דְּהָא זֹאת הַבְּרִית דִּלְכוֹן בֵּינָנָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (ויקרא כו מד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹמֵר, וּבְגִינָהּ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (שם יב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב,
יט קוּם שְׁלֹמֹה מַלְכָּא דְאַנְתְּ שְׁלָם דִּילָהּ,
כ קוּמוּ לְמֶהֱוִי עִזֶר לְגַבָּהּ בְּהַאי קְרָבָא,
כא נַעַר נַעַר דְּאַנְתְּ מָארֵי מַפְתְּחָן דְּאוֹצְרִין דְּמַלְכָּא, דְכָל מָאנֵי קְרָבָא דְמַלְכָּא בְּהוֹן, קוּם אַפְתַּח הֵיכָלָא, אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד שְׁבָחוֹי דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּהָא הֵיכָלָא (עלאה) דִילֵיהּ אִיהוּ, טוֹל רְשׁוּ וְאַפְתַּח הֵיכָלָא בְּגִין יְקָרָא דִשְׁכִינְתָּא.
כב פָּתַח וְאָמַר זַרְקָ"א מַקַּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א,
כג אַדְהָכִי הָא עוּלֵימָא קָא נָחִית (רעיא מהימנא פתח רבי שמעון) וְאָמַר, רַעִִיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ אִיהוּ מָארֵי דְקִירְטָא, דְּרַעִִיָא דְאָזִיל בְּעָאנָא, בְּגִין דּוּבִּין זְאֵבִין וְחֵיוָון בִּישִׁין דְּקָא אַתְיָין לְמֵיכַל עָאנָא.
ארמית: תיקוני הזוהר המנוקד, תורת אמת, נחלת הכלל